שאלה
למה אנחנו עוברים מגוף שני לגוף שלישי בברכות? ("ברוך אתה...אשר קידשנו"-ולא אשר קידשת)
תשובה
שאלה יפה ועמוקה.
ר´ צדוק הכהן מלובלין כותב בספרו ´צדקת הצדיק´ בסעיף ב: "והיינו ברכות שכולן מתחילין בלשון נוכח, שמיד בהתחלת הברכה צריך להיות השם יתברך נוכח עיניו כאילו עומד עליו ומצוהו. והסיום לשון נסתר, דמיד נעלם כמו שנאמר ´על גוזליו ירחף´ נוגע ואינו נוגע".
כלומר, יחסינו עם הקב"ה הם כפולים. מצד אחד עלינו לחשוב עליו כל הזמן "שיויתי ה´ לנגדי תמיד", ומצד שני אין לנו שום אפשרות להתחבר אליו בגלל רוממותו ומרחקו מאיתנו. "נוגע ואינו נוגע". הברכה מבטאת את שני הצדדים הללו. מתחילים בלשון נוכח, בפניה ישירה לקב"ה כאילו עומד מולנו, ומסיימים בלשון נסתר, להבין שאיננו מסוגלים לפנות אליו ישירות. "על גוזליו ירחף" (ניתן לראות עוד בערוך השולחן או"ח ה,ב).
בשורות טובות
ידידיה