שאלה
בס"ד
שלום,
שאלותי נוגעות לאבחנה בין הלחם לבין "מיני מזונות":
א. מה מברכים על באגט?
ב. יש כל מיני סוגים של לחמניות: חלקם לחם וחלקם לחמניות רגילות.
איך ניתן להבדיל בין לחם למיני מזונות?
תודה רבה,
אבי.
תשובה
ב"ה כ"ב טבת תשס"ג
שלום רב!
הסעיפים בשולחן ערוך הקשורים לשאלתך הם:
אורח חיים סימן קסח
סעיף ו
פת הבאה בכיסנין, מברך עליו: בורא מיני מזונות, ולאחריו: ברכה אחת מעין שלש; ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו, אף על פי שהוא לא שבע ממנו, מברך עליו: המוציא וברכת המזון; ואם מתחלה היה בדעתו לאכול ממנו מעט, וברך: בורא מיני מזונות, ואח"כ אכל שיעור שאחרים קובעים עליו, יברך עליו בהמ"ז, אע"פ שלא ברך המוציא תחלה; ואם אכל שיעור שאחרים אין קובעים עליו, אע"פ שהוא קובע עליו, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, דבטלה דעתו אצל כל אדם.
סעיף ז
פת הבאה בכיסנין, יש מפרשים: פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוקר ואגוזים ושקדים ותבלין, והם הנקראים רישקולא"ש ריאלחש"ו; וי"א שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה, והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, (וי"א שזה נקרא פת גמור, אלא אם כן יש בהם הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקורין לעקי"ך שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכן נוהגים) (רש"י וערוך וכן יש לפרש דעת רמב"ם); וי"מ שהוא פת, בין מתובלת בין שאינה מתובלת, שעושים אותם אותם כעבים יבשים וכוססין אותם, והם הנקראים בישקוני"ש, והלכה כדברי כולם שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שאמרנו בפת הבאה בכסנין.
סעיף ח
לחמניות, אותן שבלילתן עבה שקורין אובליא"ש, לחם גמור הוא ומברך עליו המוציא ובהמ"ז; ואותן שבלילתן רכה ודקים מאוד שקורין ניבלא"ש, מברך עליהם בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש; ואם קבע סעודתו עליהם, מברך המוציא וברכת המזון; ואי אכיל להו בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם, אבל אותם רקיקים דקים שנותנים מרקחת עליהם, הם טפילים לגבי המרקחת וברכת המרקחת פוטרתן.
בגט הוא בכלל פת שבלילתה עבה, ואם אינו מתובל ברכתו לכל הדעות היא המוציא.
לחמניות מתוקות לדעת המחבר ברכתם מזונות, ואם קובע סעודה עליהם מברך המוציא, ולדעת הרמ"א רמת המתיקות חייבת להיות רבה מאד, ואם לא כך ברכתם היא המוציא, וכך כותב הרמ"א שנהוג בארצות אשכנז.
לסיכום אם מדובר בלחמניות שאינן מתוקות ברכתם המוציא וכן לגבי בגטים. אם מדובר במתוקות לפי דעת המחבר ברכתם מזונות ולדעת הרמ"א ברכתם המוציא, ובמקרה זה רצוי לקבוע עליהם סעודה ואז יש לברך המוציא.
ההבדל בין לחם למיני מזונות מוגדר בסעיפים לעיל, כל מה שהוא "פת הבאה בכיסנין" על פי שלושת השיטות הוא מיני מזונות אלא אם כן קבע עליהם סעודה, וכן כל דבר שבלילתו רכה ופריך הוא עוגה. דבר שבלילתו עבה הוא בגדר של לחם וברכתו המוציא.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם