שאלה
1)אם ברכתי על נטילת ידיים בבוקר ישר כשקמתי ואח"כ כשיצאתי מהשירותים ברכתי ברכת "אשר יצר" וכשהגעתי לבית כנסת אמרתי את כל ברכות השחר כולל נטילת ידיים ו"אשר יצר" האם זה נקרא ברכה לבטלה???
2) ישנה החובה להעיר לכל יהודי שאני רואה שהוא חוטא??האם זוהי אינה נקראת גאווה (מי אני שיעיר לו?! הלא גם אני חוטאת בזה לפעמים)
וכן דבר זה יכול גם לגרום לאיזה שהוא מצב של חילול ה'...האם עליי להעיר??
3)האם ישנו פס' מפורש בתורה האומר שהקב"ה אוהב כל אדם יהודי(בפרט,לא ככלל את עמ"י)?? המון פסוקים בתורה מדברים על כך שישנה השגחה פרטית וכו'..אך מניין לדעת שזה נובע דווקא מאהבה??
תשובה
שלום תהילה
1) כתב השולחן ערוך (או"ח סי´ ו, סע´ ב): "יש נוהגין להמתין לברך על נט"י עד בואם לבית הכנסת, ומסדרים אותו עם שאר הברכות. ובני ספרד לא נהגו כן". וכתב הרמ"א: "ועל כל פנים לא יברך שתי פעמים ומי שמברכם בביתו, לא יברך בבה"כ, וכן מי שמברכם בבה"כ לא יברך בביתו", והמגן-אברהם (סעיף קטן ז) כתב שמי שעושה כן ומברך פעמיים, הרי זו ברכה לבטלה. וביתר חדות כתב האדמו"ר הזקן מחב"ד בשולחן ערוך שלו (או"ח ו, ד):
"לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים שלאחר שמפסיקין באמירת הסליחות או באמירת תהלים ושאר דברים מתחילין לברך על נטילת ידים ואשר יצר ממ"נ לא יפה הם עושים וצריך למחות בידם אם לא ברכו עדיין על נטילת ידים ואשר יצר אם כן הוי הפסק מרובה ולא נכון לעשות כן כמו שנתבאר ואם כבר ברכו א"כ הם עושים עכשיו ברכה לבטלה ואפילו הש"ץ לא יברך ב' פעמים ואפילו אם הוא מכוין בפעם הב' כדי להוציא את הרבים ידי חובתן אפ"ה הוי ברכה לבטלה שהרי בזמן הזה כולם בקיאים ויודעים לברך וכל אחד מברך לעצמו".
2)יש מצווה להוכיח יהודי חוטא שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט יז), ואין זו גאווה, שהרי האדם עושה זאת לשם כבוד שמים. אלא שבאמת אמרו התנאים שהיום אין מי שיודע להוכיח, ואין מי שיודע לקבל תוכחה. לכן אם את יודעת שאם תעירי בעדינות ובאהבה הדברים יתקבלו, כגון שהאדם עשה משהו שלא ידע שאסור, אז תוכיחי. אך אם את יודעת שזה יצור מתיחות, עדיף להרבות אהבה ולנסות להשפיע בדרכים עקיפות (וראי עוד בתניא פרק לב).
3) התורה עוסקת בכלל עם ישראל, ולכן לא כתוב בתורה בצורה מפורשת על גן עדן, אלא כתוב רק השכר של כלל האומה "ונתתי גשמיכם" וכד´.וזה נאמר בתורה, כמו למשל: "אהבתי אתכם אמר ה´" (מלאכי א, ב)
שבוע טוב
ידידיה