שאלה
שלום, אני בת 16 וחצי, והורים שלי מתייחסים אלי כאלו אני קטנה בהרבה... כל הזמן הם חייבים לדעת איפה אני, מה אני עושה, מה אני אוכלת.. פשוט הכל! ושאני בחוץ בלילה הם לא עוזבים אותי לשניה, וכל שניה מתקשרים ומתעצבנים ורוצים שאני אחזור... וישר חוקרים איפה אני, עם מי אני.. מה אני אמורה לעשות?? אני מדברת איתם יפה וזה לא עוזר... ורוב הפעמים אני כבר פשוט מתעצבנת עליהם וצועקת ומתחצפת... ואז מרגישה לא נעים.. אבל אני לא יכולה בשום פנים להשאיר את המצב פשוט ככה... כל החברות שלי כבר מזמן עצמאיות (יחסית) ולא אומרים להם מה לעשות, מתי לחזור הביתה וכו'.. מה לעשות?? (ניסיתי כמה פעמים לדבר איתם.. לא עוזר!
תודה רבה, אביטל..
תשובה
לאביטל שלום רב.
מצות כיבוד אב ואם אינה כשזה נוח לנו אדרבא מצוה זו מחייבת אותנו לכבדם למרות שזה לא נוח לנו.
אין לי ספק שדאגת הוריך לך אינה כדי להציק לך אלא הם חושבים שהם עושים זאת לטובתך ומתוך דאגה כנה לשלומך ולא מפני שהם חושבים שאת עדין ילדה קטנה. נסי להגיע איתם לאיזו שהיא הסכמה שיתנו לך קצת יותר חופש השווי בפניהם את מצבך למצב חברותיך אולי הדבר יקל במקצת.
בברכה ובהצלחה
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה