שאלה
בסיעתא דשמייא
תודה רבה לכם על הכל!!
שלום וברכה. אני מדריכה של כיתות ח,' שבט מעורב,
ויש לי כמה בעיות שאיתם רציתי להתייעץ איתך..
1. בדבר קשירת קשר עם בנים- יוצא לי ולמדריך שאיתי לדבר ביחידות{לפי גדרי ההלכה כמובן} לעיתים תכופות, בעינייני השבט ולעיתים זה גם גולש לעיניינים אחרים, לפי הבנתי קשר זה אינו בריא
אך חייב להתקיים כל עוד השבט מעורב,
כיצד אוכל לשפר את המצב כמה שיותר??
2. בשבט עצמו ישנה בעיית צניעות, אורך חצאית בנים עם עגילים,נגיעה, תרבות דיבור..וכדומה. אנחנו רוצים לקבוע כללים בסניף לגבי כל אלה, בהתחלה לדבר על כך עם החניכים ולדון איתם על זה ואחר כך לומר להם את הגבולות בסניף{לבוא בצניעות,לדבר כראוי..}.
האם הרב חושב שזו דרך נכונה?? האם אתה יכול לייעץ לנו משהו?
3. בשבט שלי- יש לי קשר עם החיניכים הבנים, מעבר לשלום להתראות לא פעם יוצא לי לדבר עם חלק מהם שיחות נפש,חלקם, רמתם התורנית לא גבוהה במיוחד והשיחה איתי מועילה, חלקם, על מנת לשמור על קשר טוב עם החניכים- שרמתם התורנית סבירה,דבר שעוזר לי להשפיע עליהם לטובה, מה הם הגבולות בעניין עדין זה?
תשובה
1.מה הבעיה ב"עניינים אחרים"? אם זה רכילות או לשון הרע- זה אסור גם בין בן לבן או בין בת לבת. ליצנות גם כן אינה ראויה, גם בין בני אותו המין. ושיחה רצינית בענייני השבט- אין בה בעיה.
2.ראוי לדבר על הדברים שאדם עושה בגלל שהוא צריך לעשות בחייו בעולם, ודברים שהוא עושה בגלל ש"מתחשק" לו. להבדיל בין עיקר ובין טפל, וללמוד כי חשוב לעשות ולעסוק בעיקר. ומכאן- נבוא לדבר על השימוש ביופי של הגוף למטרות החשובות (נישואין, הקמת משפחה) ולמטרות הטפלות (משיכת תשומת לב בגיל הנעורים שאיננו מתאים עדיין לנישואין) נראה שתוכלו לעסוק בדברים אלו?
3.הגבול הוא המעבר משיחה שתורמת לרמה הרוחנית של המשוחחים, לשיחה המעוררת ריגוש בלב.