שאלה
יש לי בעיה- אני יוצא עם בחורה שאני לא נמשך אליה כלל מבחינה גופנית.
אני בן 20, וכמובן שהמטרה היא חתונה. קשה לי לומר שאני נדחה, אבל אפשר להגדיר את זה כתסכול מהעובדה שכך היא נראית- מכיוון שהיא אדם טוב, ואכן עולה המחשבה- "לו היא הייתה נראית אחרת, ההחלטה היתה הרבה יותר פשוטה.."
אני יודע שזה קו מחשבה לא בריא לחיים, ולכן אחדד- זה לא שאני בררן, אני לא כל הזמן מחפש שיהיה לי יותר ויותר באופן אובדני, להפך- אני נמשך לרוב הבנות, אבל דווקא זאת שאני יוצא איתה..
זה מצער אותי!
מה לעשות?
תודה, משה.
תשובה
בס"ד
שלום משה,
פנית אלינו בנקודה חשובה וטוב שפנית.
אתה עושה לעצמך קצת דה- לגיטמציה בעוד שההתלבטות שלך היאלגיטימית לגמרי.
מראה חיצוני הוא אכן שיקול מהותי במקרים רבים.
אמנם ישנם אנשים אשר אינם מושפעים כ"כ ע"י חיצוניות, אולם רוב בני האדם מושפעים במידה כזו או אחרת ואז לא טוב להתכחש לזה.
נכון לא חייבים להכריע מיד, אך נשמע מדבריך כי לא מדובר בפגישה ראשונה או שניה, אלא בקשר נמשך.
בכלל אתם בני עשרים ולא תמיד יש בגיל הזה "עבר" במפגש עם בני המין השני, ניתן להיפגש עם אחרות, לקבל פרספקטיבה ואח"כ להרים שוב טלפון במידה ומחליטים לתת צ´אנס נוסף.
עוד נקודה שלדעתי רצוי שתבחן היא מדוע בכל זאת אתה נשאר בקשר הזה.
מדבריך נשמע שזה בגלל ההתאמה בשאר התחומים- ייתכן מאוד שאתה צודק.
אמנם מכיוון שאיננו מכירים ובגלל נסיון ממקרים דומים (וגם קצת ממה שאני רואה מדבריך בין השורות... וסליחה...) הייתי רוצה שתבחן היבטים נוספים להשארותך, לא שתיקח אותם כנתון, אלא רק כשיקול.
ראשית האם אתה דואג לה או לעצמך?
אם הינך דואג לה, דבר זה מגיע מרגישות יפה, אולם עליך להבין שככל שיחלוף הזמן היא עלולה להיות מושלית כי מתרקם ביניכם קשר רציני ולהפגע מאוד בסוף.
אם המניע מגיע מצידך ייתכנו כמה אפשרויות:
ייתכן שאין לך כרגע פניות נוספות והקשר עם בת חשוב לך מכיוון שהוא נוגע בכל מיני נימים נפשיים עדינים אשר אינם זוכים להתייחסות מגברים (ואז אתה נשאר מפני שקשה לך להיות לבד אפילו שזה לא ה"ביחד" שחיפשת).
ייתכנו גם כיוונים הנוגעים בבטחון או בדימוי עצמי.
וכמובן...
יכול להיות שאתה צודק והעניין הוא התאמה.
נשמח לעמוד לרשותך בהמשך
אליהו
eyfy156@gmail.com