שאלה
לרב שלום
שמי דוד, חניך מדריך וקומונר לשעבר בבני עקיבא. כיום אני משמש כרכז הנוער של העיר מודיעין.קראתי מספר תשובות העוסקות בנושא עירוב הבנים והבנות בתנועת בני עקיבא.
לדעתי הגיע הזמן להסיר את הערפל הקיים בנושא בנים-בנות בבני עקיבא ולהבהיר אחת ולתמיד מה דעת הרבנים בנושא:
האם בני עקיבא הפועלת כתנועה מעורבת חוטאת ומחטיאה (כפי שניתן ללמוד מבין השורות של התשובות שקראתי באתר) ? פתרונות בסגנון של חלק מהפעולות יהיה מעורב וחלק לא, ביום שלישי כן ובשבת לא, לדעתי רק מבלבל יותר את בני הנוער.
כיום, שיש אלטרנטיבה בדמות תנועות אריאל ובתיה אני מצפה מהרבנים להגיד את דעתם בקול רם וברור שלא משתמע לשתי פנים.
בכבוד רב
דוד
תשובה
ב"ה
שלום לך!
אני מסכים עם ההערות שהערת במכתבך.
אני בטוח שבני נוער לא יכולים לחיות באוירה המשדרת להם שהם בדיעבד, לא לכתחילה. זהו מתכון בטוח לכשלון חינוכי ולעייפות גדולה. עלינו לחנך אנשים למצב בו הם מרגישים את הערך והמשמעות שלהם מצד עצמם.
אם אתה קורא את התשובות באתר זה אתה מבין שיש ויכוח מהותי ביני לבין ידידי הרב שמואל אליהו. ראשית, הויכוח הוא ויכוח משפחתי, שנית, יתכן והקרבה שלי לבני נובעת גם בשל העובדה שגדלתי בתוך התנועה ואני יודע את תרומתה לרבבות! ני יודע שכל עולם התורה הדתי לאומי חייב את תודתו לבני עקיבא. בני עקיבא היא בית המדרש הגדול ביותר.
המציאות בה אנו חיים היא מציאות של דיעבד. בני עקיבא היא לכתחילה בתוך המציאות הדיעבדית!
אני מכיר עשרות רבות של רבנים שחושבים כך. הם לא נושאים את קולם וחשוב שהחניכים ישמעו גם את הקולות האלה. קולות של תורה גדולה ואמונה גדולה מתוך אהבה עזה לעם לתורה ולארץ ומתוך כבוד גדול למי שחושבים אחרת!
הדיון הנוקב ימשיך ובסופו של דבר יתברר המצב דרך המציאות.
סיכום: מבחינתי לבני עקיבא כתנועת נוער יש משקל מלכתחילה.
אין זה אומר שאין מקום לתיקונים כאלה ואחרים כדי להוביל את הנוער שלנו למצב טוב יותר.
ביקר,
שי