שאלה
הרב מדבר על עניין שמירת המרחק כאיסור של ממש היות והוא מתפתח.
מה בדבר חברה שגדלה באופן כה מעורב (כמעט קיבוצי) עד כי כיום, במפגשים, אופי המפגש הוא לגמרי לא מיני, ובבירור אפלטוני?
תשובה
בס"ד
אין בעולם "יחס אפלטוני" רק בסיפורים או בפילסופיה. אבל לא בחיים.
לצערי הייתי נוכח למקרים מזעזעים של נפילות בתחום המיני בחברה קיבוצית שלא שמרה על כללי התנהגות נכונים. גם דתית ובעיקר חילונית.
זה לא בכולם כמובן ויש בכל מקום צדיקים וגם שם. אבל כשרואים את כמות המקרים של הנפילות הנוראות ב"חברה משוחררת" שהכל בה "טהור" ו"נקי" ו"אפלטוני" ו"אופי המפגש הוא לגמרי לא מיני". מבינים שזה משחק מסוכן של מילים. המציאות יותר חזקה מכל המילים הנוראות.
***** סיפור קטן ******
פעם נסעתי בטרמפ עם תושבי אחד מקיבוצים שנסעו ביחד לאיזה טיול ונהגו עימי חסד והעלו אותי לטרמפ
באוטובוס שלהם.
במהלך הנסיעה ישבתי ליד מישהו שנראה לי קצת מהורהר ועצוב ורציתי לשלם את חובי לאוטבוס בזה שאשמח אותו. נקשרתי עימו בדברים ואחרי מאמץ קל פתחתי את ליבו. שאלתי על משפחתו והוא הראה לי זוג שיושב ומתנשק בלהט מול עיננו. אשה קצת יותר מבוגרת מהצעיר שאיתה.
הוא אמר לי זו אשתי. לא גרושתי. אשתי כיום.
הוא הראה לי על הספסל השני ילדים שיושבים (קצת אומללים). אלה ילדי. הסתכלתי ובאמת הם נראו כילדיהם.
אלה הם חיי!!
הבנתי הכל ולא כלום.
הבנתי את צערו ולא הבנתי את החוצפה שלה והסבלנות שלו והאדישות של כל חבריהם מהקיבוץ שהתנהגו בשוויון נפש.
דיברתי איתו ושאלתי למה הוא אדיש למה שמתרחש מולו?
למה הוא נוסע באוטובוס הזה?
ועוד כמה שאלות נוקבות שענינים הוא איך הוא משלים עם המחזה הנורא שמתרחש מול עיניו?
הוא לא הבין את שאלותי.
זה החיים שלה.
זה מותר לה וכד'.
חשבתי שהוא עובד עלי אבל אחרי כחצי שעה היא ניגשה לטפל בילדים ודיברה איתו וכו' כבעל ואשה.
הם לא הבעיה. יושבי האוטובוס, חברי אותו קיבוץ בבעיה!!
**
לא יכולתי שלא לספר לך את הסיפור העצוב הזה כשסיפרת לי על האהבה הטהורה השוררת בחברה הקיבוצית. אני לא רוצה להשליך מהסיפור הזה על כל הקיבוצים ולא על כל ההתנהגות שלהם בתחומים אחרים. אבל בתחום הזה בקיבוץ הזה היחס היה מחפיר, מטופש, אומלל והרסני.
עד כמה ששמעתי זה לא חריג.
מסקנה:
אל תתפסי למילים!!
אל תלמדי מהם דרכי התנהגות ובטח לא בתחום המיני!!
בהצלחה.