שאלה
לפני כ-70 שנה, כשנפטרה אם סבתי ע"ה, היא הותירה אחריה 7 בנות בלבד מתוכן 6 היו נשואות והאחת רווקה. הבת הזאת הלכה במשך כל השנה לבית הכנסת ואמרה קדיש אחר האמא, כשהגברים עונים לה אמן יהא שמי רבא. הסיפור התרחש בירושלים, בשכונת כנסת, שכונה חרדית לכל דבר. כיום, למיטב ידיעתי, היא היתה מושלכת בחוסר כבוד מבית הכנסת.
האם ישנה הלכה ברורה בנושא? האם בנות לא נשואות יכולות לומר קדיש אחר האב או האם? האם זה משנה אם יש אחים או לא?
תודה.
תשובה
שלום וטוב.
יש לנו עדויות רבות על מקרים יחידים שבהם בנסיבות מיוחדות התירו לנשים לומר קדיש. הגישה הרווחת בין הרבנים היא שאין להציג זאת כהיתר כללי, אלא כהיתר נקודתי למקרה מסוים. היתרים נקודתיים כאלו יש גם כיום.