שאלה
כידוע השולחן ארוך מונה רשימה שלימה של דברים האסורים בענין תשמיש בין בעל לאשתו. אף ידוע שהרמב"ם לא אוסר דברים אלו.
מהי עמדת הרב בנוגע לחומרות השולחן ארוך. האם יש חובה לקיים כל מה שכתוב, או שמה יש לבצע זאת בהדרגה בהתאם לרמתו של האדם. אם כן האם ניתן לסכם, שמבחינת ההלכה הכל מותר בין בעל לאשתו בזמנים המותרים?
משה
תשובה
ב"ה
אומנם הסיום שם הוא "הלכה, כל מה שרוצה אדם באשתו עושה, אבל יש לסייג בשני עניינים
עקרון ההדדיות והשאיפה לקדושה.
ההתמקדות הגופנית איננה ביטוי לאהבה, איננה ביטוי לקשר עמוק. החיפוש הגופני מחפה על ריקנות כאשר עצם המפגש לא מספק את צרכיו של האדם.
יחד עם זאת - הכל בהדרגה, בניחותא, וקדושה תהיה בכל מעשה ידינו.
בברכה,
שי