בינו ובינה

שלום וברכה!!!
שמחתי לראות שיש לך רצון כנה ואמיתי לעשות את הנכון וללמוד ולהעמיק בכך.
אך לפני שאענה לך ספציפית על השאלה אני רוצה להקדים דבר שהוא חשוב ונכון לכל מהלך ודרך חיינו בעבודת ה´ יתברך:
יש מצוות והלכות שאנחנו לא מבינים בדיוק את ענינם.
למה הקב"ה רוצה שנעשה דווקא ככה?! הרי בראיה שלי יותר נכון לעשות אחרת.
או, בראיה שלי אין שום בעיה לעשות משהו מסוים, וזה אפילו טוב לי ונחמד לי, אז למה אני מצווה לעשות אחרת??

אך אנחנו צריכים לזכור, שהראיה שלנו מאד מצומצמת.
ושהקב"ה, שהוא זה שברא אותנו, נתן לנו את התורה הקדושה ונתן את הכוח לרבנים וחז"ל להדריך אותנו איך נכון לעשות ואיך לעובד אותו יתברך בצורה השלמה.

הראיה שלנו היא אנושית, לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבות לכל הלכה, לכל מצווה שאנחנו מקיימים, ובכל זאת אנחנו עושים כי כך צוונו.
הקב"ה נתן לנו גם ציווי לשמוע לרבנים, לחז"ל זו הדרך בה הוא מדבר אלינו בכל דור ודור.
והם נותנים לנו הדרכה מפורטת כיצד לנהוג.

בנוסף לכך, אנחנו צריכים להבין שחוץ מהכוח שנתן הקב"ה לחז"ל וגם לרבנים היום, להורות לנו את הדרך לעבוד אותו בצורה הכי שלמה, יש להם גם את הראיה היותר רחבה וכוללת משלנו.
זה כמו אדם שנמצא בתוך בור והוא מאד רוצה לעלות ממנו החוצה, אך הוא לא רואה מספיק טוב את הדרך לצאת החוצה מהבור, כי הוא בפנים..., בראיה המצומצמת שלו מלמטה הוא רואה חלקים של דרך שיכולים לעזור לו, אך את הדרך השלמה ואיך בדיוק מאד קשה לו לראות ורק אם יעמוד אדם מחוץ לבור, ויכוון אותו מה הדרך הכי טובה לצאת מהבור יוכל לצאת ללא פגע...

כך גם אנחנו, יש לנו מורי דרך ורבנים חשובים עם כוח מהקב"ה לכוון אותנו בדרך הנכונה, עם ראיה יותר רחבה וכוללת משלנו איך חיים נכון ועובדים נכון את ה´ יתברך בעולם... ואנחנו צריכים ללכת לפי הדרך שהם מורים לנו.
אנחנו יכולים לשאול ולנסות להבין לעומק מה צוונו, למה צוונו כך? ולנסות לברר את העומק של הדברים,
אך כל זאת רק כדי לקיים את הדברים יותר בשלמות ובשמחה.
וכאשר אנחנו מבררים ולומדים את הדברים, תמיד צריך לזכור, שאנחנו בגדר של"נעשה ונשמע", מקיימים מה שצוונו, ומתוך כך מבררים ולומדים את הדברים יותר לעומק, זוהי צורת החיים הנכונה שבה צוונו לעבוד אותו יתברך.

מתוך כך ננסה עכשיו לברר מהו קשר של חברות טובה, חברות שנותנת ועושה טוב ומתוך כך ננסה להבין מה כ"כ מיוחד בקשר בין שני המינים שיש לנו עליו התיחסות כ"כ מפורטת ומיוחדת בתורה הקדושה, אצל חז"ל וגם אצל הרבנים בימינו.

ה´ יתברך שם בנו באדם רצון להטיב עם השני, לשמוח בכך שטוב לשני, ולרצות לעשות טוב לשני, זוהי תכונה נפלאה,
ועל כך אומר שלמה בחוכמתו העצומה:
"טובים השניים, מן-האחד: אשר יש-להם שכר טוב..."
בכלל לכל עמ"י יש את הפונציאל ואת הציווי האדיר הזה לתת אחד לשני להיות כל הזמן מחוברים אחד לשני ולכל כלל ישראל.
ולכן גם טוב לנו עם חברים,
יש ערך עצום לחברים, זהו מקום בו אנחנו לא אגוצנטריים, לא חושבים רק על עצמינו, יש בנו רצון עצום להטיב, ממש לעשות טוב לשני רק כדי שיהיה לשני טוב.
זוהי תכונה אלוקית שניתנה בנו, באדם, ובכלל אצל כל עמ"י יש את הופעה של התכונה הזו בצורה יותר חזקה של רצון מיוחד להיות מחוברים אחד לשני, לעזור אחד לשני ולהטיב אחד לשני.
הקב"ה רוצה ואומר לנו שהעבודה היותר שלמה ונכונה לעובדו, היא דווקא כשאנחנו מחוברים אחד לשני, כשאנחנו רוצים בטובה אחד של השני, מוכנים לתת מתוך שמחה, ושמח לנו כששמח לשני, זו דרגה יותר גבוהה של הוצאה לפועל את הטוב ששם בנו הקב"ה, את הרצון שבנו לעשות טוב לאחר.

אנחנו גם יודעים שיש ערך מאד חשוב לחברות אחד עם השני במיוחד כשהיא טובה, כשהיא מעלה אחד את השני.
ויש לכך רמות שונות, יש חברה לאינטרס מסויים, חברה של תועלת מסויימת, לשני הצדדים או לאחד מהם.
ויש חברות שהיא קשר של אהבה מרומם יותר, עמוק יותר וברבדים הרבה יותר גבוהים בנפש של נתינה ועשיית טוב לשני.
למשל אנחנו יודעים על דוד ויהונתן, שיהונתן אהב אותו אהבה עזה ורבה, ועל אהבה הזו נאמר במסכת אבות "אהבה שאינה תלויה בדבר"
זו הייתה חברות של נתינה ושל קשר ברובד מאד מאד עמוק עד כדי מוכנות לוותר על כבוד ועל המלוכה, יהונתן יודע שדוד ימלוך אחרי שאול במקומו, ובכל זאת, כל זה אינו משנה לו והוא אוהב את דוד אהבה עזה!
הקב"ה ברא ברוב טובו נשמות שהן קשורות אחת לשניה, ובכלל כל עמ"י קשורים יותר אחד לשני בקשר עמוק יותר, ואפשר לראות את זה ממש בימינו, בצורה מדהימה עד כמה בעמ"י, כאשר חלילה קורה דבר למישו מסויים כולם ישר מוכנים לעזור, גם אם לא מכירים.
מעצם הקשר הנישמתי שהקב"ה טבע בנו, מוכנים לתת, לסייע ולעשות טוב לאחר.

אז כמו שראינו יש סוגים שונים ודרגות שונות של קשר בין נשמות, בין אנשים, וסוגים שונים של קשר בין חברים.
התורה וחז"ל מלמדים אותנו רבות שקשר בין איש לאישה זהו קשר מסוג יותר עוצמתי, יותר טהור ויותר קדוש, קשר שדרכו מבטאים את הטוב שבנו ואת הנתינה והיכולת לאהבה בצורה ובאופן עמוק יותר. זהו קשר שאנחנו מצווים עליו במפורש בתורה הקדושה.
ודווקא משום כך אנחנו צריכים לשמר את הקשר המיוחד הזה רק לזמן המתאים עם האדם המתאים,
כמו שיש דברים שנגיד רק לחברה הטובה מאד ולא לכל אחד אחר, כך ציוותה אותנו התורה וחז"ל לשמור את הקשר המיוחד הזה של איש ואישה, שיכול להווצר ושיש בו כ"כ הרבה טוב, רק לאדם מסויים, לאדם שמתאים ובזמן המתאים.


חכמים בכל הדורות כולל גם רבנים מאד גדולים בדורנו, מדריכים ומכוונים להופיע קשר כזה דווקא בגיל מסוים, אחרי שהאדם מתפתח, מתבגר ומגבש לעצמו זהות מסוימת, כשהוא לבד, עוד בלי הזוג שלו לצידו, ואחרי התפתחות ומהלך מסוים שהאדם עובר, אז לחפש לעצמו את הזיווג המתאים לו לבנות בית משותף.
במשנה ניתן לנו גיל 18 לחופה, אחרי פירוט של דרך שהאדם צריך לעבור מבחינה תורנית שמן הסתם מבטא גם צורך של התפתחות השקפתית ובגרות נפשית שמשתלבת בדרך זו, 5 למקרא, 10 למשנה , 13 למצוות וכו´...וגם היום, לא מעט רבנים נותנים הדרכה ליצור קשר עם בן המין השני דווקא מגיל של בגרות מסוימת, אחרי תהליך של התפתחות ובשלות מסוימת.

ובאמת בשביל להקים בית יהודי כמו שצריך, חייבים את ההתפתחות של אדם קודם, כל אחד בנפרד, כדי שאחר כך בניית הבית תהיה בצורה יותר שלמה וקדושה.


יש בך כ"כ הרבה רצון טוב לתת, לעשות טוב לאחר ולאהוב את האחר, זוהי תכונה מדהימה שאנחנו מגלים אותה בעצמינו דווקא בקשר שלנו עם חברים טובים.

תשמחי שיש לך את היכולת המדהימה הזו,

ותנצלי את הגיל בו את נמצאת לפתח את היכולת הזו של נתינה וטוב עוד ועוד.
עכשיו זה הזמן להשקיע ולפתח אותה עם חברות עם המשפחה.
ובעז"ה כשתגיעי לגיל הנכון והמתאים אני בטוחה שתוכלי להשתמש בטוב שבך וברצון להיטיב עם בן הזוג שלך, שאיתו תקימי בית יהודי וטהור בתוך עמ"י.

אני מצרפת לך כאן עוד קישור בנושא.

https://www.kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=165592

ואם את רוצה עוד הרחבה, הסבר, או כל דבר אחר,

מוזמנת ממש בשמחה לפנות למייל

הרבה ברכה וטוב!

נחמה

nehamonet@gmail.com