ביטול תורה?! (על ניצול הזמן)

לשואל היקר, שלום!

שאלת איך צריכה להיות חלוקת הזמן, בין לימוד התורה (שאהוב עליך), לבין פעילויות אחרות שאתה עוסק בהן - כמו למשל הדרכה ומשחק כדורסל. כתבת שאם תצטרך לעזוב את הכל ולהשקיע רק בלימוד התורה - תרגיש שזה מלחיץ אותך ומעיק עליך.
הערכתי מאוד את היושר ואת הכנות שלך, כשבאת עם מוכנות לברר דברים שבודאי משמעותיים מאוד בחייך. בנוסף - אתה לא צריך להתנצל ש'נפלת עלינו'. בשמחה!

קודם כל בא נראה מהם העקרונות. הם פשוטים ומוכרים, ולכן אכתוב אותם בקיצור.
א. המגמה שלנו צריכה להיות ללמוד תורה בצורה טובה כמה שיותר, בכל המובנים: בכמות, בזמן ובעומק
החובה הבסיסית היא ללמוד תורה היא בכל זמן פנוי (משנ''ב סימן קנ''ה ס''ק ד').
ב. אמנם מותר וצריך לעשות עוד דברים בחיים, למשל להתפרנס, ללמוד מקצוע, ולעשות מצוות. יש חובות ומצוות נוספות, לא רק תלמוד תורה!
ד. אבל אין צורך להכנס ללחץ מזה, מכל מיני סיבות (פסקי תשובות שם). המשנה באבות (פ''ו מ''ה) אומרת שאחד מקניני תורה הוא 'מיעוט שיחה', והתפארת ישראל מסביר זאת כך: ['מיעוט שיחה - דברים של מה בכך, ומיעוטן יפה לתורה, כדי שתנוח הנפש קצת על ידי זה']. זה לא המקור היחיד, ויש מקורות רבים שאומרים זאת, בכל מיני צורות.
עד כאן העקרונות. עכשיו מה עושים איתם? אז קודם כל, תדע ששאלת את השאלה הזו בדיוק בזמן. בכיתה י' מצד אחד אנחנו כבר לא 'חמשושים', ונכנסנו לענינים, ומצד שני עול הבגרויות עדיין לא מעיק. זה בדיוק הזמן לברר מה כדאי לעשות עם הזמן! (וכרגע עדיין יש זמן...) כתבתי 'כדאי' מסיבה פשוטה: כשאני מסתכל אחורה, אני רואה הרבה דברים שבזמנו נראו לי נורא חשובים, והקדשתי להם זמן רב - והיום אני מצטער על כך. אם כך, צריך לבחון את השאלה הזו מפרספקטיבה של זמן. אציע לך תרגיל: תנסה לדמיין את עצמך בעוד עשר שנים (בן 25-26...), ומשם להסתכל על החיים שלך היום. במה היית משקיע? למה היית מקדיש זמן? זה תרגיל לא קל, כי קצת קשה לדמיין את עצמנו כל כך רחוק! אז אתה יכול גם להתייעץ עם מבוגרים, ולהנות מנקודת המבט שלהם.
באופן כללי, צריך להבחין בין שני דברים: א. המטרות שלי, ב. מה אני עושה בשביל לחיות חיים נורמליים ו'לא להשתגע'. המטרות הן למשל לימוד תורה, לימודי תיכון, כמובן קיום מצוות, מימוש של ערכים מסוימים, וכו'. בקבוצה השני יש למשל השתתפות בכל מיני פעילויות כאלו שהערך היחיד שלהם הוא הרגעות ופריקת מתח, כמובן אוכל ושינה, וכו'. אתה יכול להוסיף לרשימה הזו עוד הרבה פרטים, בשני הצדדים.
איך צריכה להיות חלוקת הזמן? תסכים איתי שזכות הבכורה היא למטרות. נכון? אלו הם הדברים שבחרת בהם. שאר הדברים [חשובים ביותר], אבל בעדיפות שניה. אסור לזלזל בהם בשום אופן, אבל גם לא לתת להם לתפוח מעבר לנפח האמיתי שלהם.
או קי, יש רשימה. מה עושים איתה? אז כמו שכתבתי קודם, לא צריך להלחץ! מי שנלחץ - מתחיל לעשות שטויות. זה לא יעיל לשום דבר. מה שכן - לנסות לעשות חלוקת זמן [ריאלית]. הצבנו מטרות. יש לי כך וכך זמן. מה הייתי רוצה לעשות בו? א-ב-ג. מה סדר העדיפויות שלי? אולי ב-ג-א. כמה זמן הייתי רוצה להשקיע בכל דבר? בב' הייתי רוצה להשקיע חצי שעה בכל ערב, בג' שעה פעם בשבוע, וא' אולי מצדיק שעה בחודש. חלוקת הזמן הזו צריכה להיות מתאימה [למצב שלנו כרגע]. אם נחליט למשל להקדיש שעתיים ללימוד גמרא כל ערב, ואנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה - חבל. יצא מזה רק תיסכול. בתרגיל הזה, לא כדאי להסתכל על אחרים, או על מה שכתוב בכל מיני ספרים - אלא רק על עצמנו. להביט בעצמנו במראה, לבחון את המצב בפועל, ועל פי זה לבנות תוכנית שבע''ה תקדם אותנו.
עם הזמן השרירים הנפשיים יתחזקו, והיכולות תתרחבנה. אז ניתן יהיה אולי לשנות את חלוקת הזמן, או להציב מטרות יותר גבוהות. העיקר שהעסק יהיה ריאלי.

[בקיצור:]
לזמן יש תכונה אנושית מאוד: הוא נוטה לברוח ממש כמו ילד קטן, ולכן הוא צריך השגחה. אבל כמו ילד - אם נשגיח עליו בעצבנות - התוצאות לא תהיינה טובות! צריך מצד אחד לשים לב מה קורה איתו - ומצד שני לחיות ברוגע ובשמחה (איך עושים את זה? תצטרך לגלות בעצמך...).
הזמן בורח לפעמים לטובת פעילויות שלא מצדיקות את ההשקעה הגדולה בהן, ולכן כדאי לבחון אותן מפרספקטיבה של זמן (למשל ממבט של עוד 10 שנים), ולפעמים הוא בורח לנו לכל מיני דברים קטנים שאפילו לא שמנו לב שאנחנו עושים ושהם 'לוקחים לנו זמן' (דו משמעי!), ולכן כדאי לבנות תוכנית מסודרת.

עם הכלים הללו אני מניח שתוכל לענות על השאלה ששאלת. בכל מקרה, תמיד אתה יכול לשאול שוב או לשתף.
כל טוב, ובהצלחה רבה!
פסח כשר [ושמח ]
אלעזר