ביטול גזירות חז''ל

שלום

אני מעריך את הדרך בה כתבת את שאלתך הקשה, בצורה מכובדת ויראת שמיים.

רוב רובם של הסייגים רלווטים כיום. מדדי את הסייג לא כאשר את חשה יראת שמיים, אלא במצב בו האדם מוחלש והיצר חזק. או אז הסייג רלוונטי גם כיום. היצר הרע לא נחלש במהלך הדורות אלא רק השתכלל יחד עם התפתחותנו, כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו לא נאמר רק על הפרט, אלא גם על הדורות.
אמנם, אכן חלק קטן מהסייגים אינם מועילים עוד.
אלא שהיהדות, כמו כל דבר גדול ושורשי, היא דבר מסודר. הסדר הוא ערך קריטי לניהול תקין של התרבות הרוחנית, שהרי ללא סדר היתה אנרכיה אישית ולא דת לאומית אחת.
חלק מהסדר הוא הסדר הפסיקתי. סדר זה, מבוטא בכללי הפסיקה המסורים לנו, אשר דואגים לסדר בדרכי השינוי של מצוות שניתן לשנותן, כך שלא נגלוש לאנרכיה אישית כאמור.
חלק מכללי הפסיקה מתמקדים בכך שכל שינוי צריך להיעשות תוך כפיפות לעקרונות הבאים-
מי משנה, מדוע משנה, כמה משנה.
א. מי משנה- גדולי הדור. רק הם בעלי סייעתא דשמיא ציבורית.
ב. מדוע משנה-השתנתה המציאות.
ג. כמה משנה-שינוי סביר ועינייני.
או אז, השינוי אפשרי. אך אם השינוי חסר את אחד הפרמטרים הללו, אזי השינוי אינו לגיטימי בהיותו מאיים על שלימות הממסד הרוחני היהודי, וגם לא נובע מיראת השם העמוקה ומהשכינה המלווה את בתי המדרש שלנו במשך הדורות.

לכן, כל סייג שנס לחו, זקוק לעבור בתוך המנגנון הנ"ל.
כיום לאחר שהתעוררנו משינת הגלות, עדיין לא התעצב בישראל בית דין גדול אחד של גדולי הדור, כך שחסר לנו הקריטריון הראשון.
כיום גם קיימים זרמים פרו-צדוקיים הבאים לחתור תחת נשמת התורה שבעל פה, ועל כן גם את זה יש להביא בחשבון.
על כן, כרגע איננו יכולים לשנות גזירות ותקנות.
אמנם, אם הגזירה כבר אינה רלוונטית כלל, לדעת חלק מהפוסקים מותר לשנותה שכן מראשית הגזירה לא על מציאות כזו גזרו (מהרש"ק הלכות חמץ ועוד).

לכן עיקר המאמץ צריך להיות כיום בשלושה מישורים, להבראת מערכת הגזירות-

א.חיזוק ההעמקה האמיתית בקרב הציבור במשמעות הרוחנית של דברי חז"ל הקדושים, כך שנבין כולנו את הערך הפנימי והחיצוני שבכל גזירה. כמה נורא האיסור, עד שראוי לגזור עליו.
ב.חיזוק מעמד העולם הרבני, כך שאכן נוכל להמשיך לקבל את התורה מסיני בכל יום.
ג.דרישה ציבורית -בעלת כנות,ענווה ויראת שמיים- מהעולם הרבני לתת דעתו על מצוקות הציבור בשל גזירות שאינן מציאותיות כיום. וכאמור, אין הרבה.

והעיקר- לשמוח בכל הטוב האלוקי של התורה שלנו, וגם אם יש הצריך שינוי, להתמקד במה שטוב גם בו כרגע, יחד עם כנות כלפי השינוי העתידי.

כל טוב