שאלה
שלום לכבוד הרב!
רציתי לדעת מתי ביטחון עצמי הופך לחוצפה ומתי השפלות הופכת לחוסר ביטחון..
עד כמה עלי לעמוד על שלי ומתי לוותר? או שבכלל אין מקום לבטחון עצמי וצריך להשפיל עצמי בפני כל אדם (כמו שכתוב באגרת הרמבן:"וְכֹל אָדַם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ.. וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכֹּל אָדַם") ההכוונה בספרי המוסר היא להשפיל עצמך,מה זה אומר? האם לא צריך האדם לסמוך על עצמו ועל דרכו,ולעמוד על שלו לעיתים? תמיד נדמה כאילו החסידים הם אנשים נדפים ברוח..ומרוב שאתה מקשיב לכולם אין לך עמדה בעצמך..
תודה רבה לרב!
תשובה
שלום וטוב.
יש גישות חינוכיות שונות בשאלות שהזכרת.
אני סבור שוודאי טוב שיהיה לאדם ביטחון עצמי בסיסי. אדם ללא ביטחון עצמי הוא אדם מלא תסביכים, שגם אינו מגיע להישגים בחייו. ביטחון עצמי אין פירושו שאדם בטוח שהוא טוב ומעולה, אלא שלאדם יש אמון בסיסי בעצמו, ובכך שקיומו מוצדק ותקף. עם זאת, מתוך בחירה, גם אדם בעל ביטחון עצמי יודע לוותר לאחרים, למחול על כבודו ולדאוג לכבודם.