בובות או בחירה חופשית

בס"ד

שלום לך שואלת יקרה! מצטער על העיכוב...

שאלת שאלה ממש יפה ומפולפלת ולה הרבה תשובות! יישר כוח! מכיוון שאי אפשר לעבור על כולן – ניקח 3 דיי נפוצות.
לפני שננסה למצוא תשובה, ארצה לעבור על [נקודה משמעותית] בנושא – שאלות באמונה.

האם החברה שלך שואלת כי היא באמת רוצה לעת את התשובה – או כי היא סתם רוצה להתנצח?
כי אם התשובה היא האפשרות השנייה – אין טעם בלהתחיל בהסברים, היא תישאר בדעתה בכל מקרה...
אם הגענו למסקנה שהתשובה היא האפשרות הראשונה – ננסה עכשיו ב"ה לענות יחד על השאלה.

[האדם הוא חירותי?]
במחשבה מעמיקה, אפשר להגיד שהחברה שלך מאוד צודקת.
אין לנו בעולם הזה חירות ובחירה חופשית.

האדם [תלוי] בצרכים כמו: אוכל, שינה, מים לשתייה ולרחצה, וכדי שיהיה לו אותם – הוא צריך לעבוד ולהרוויח כסף.

עד כאן צרכים גופניים, אבל יש גם נפשיים, כמו: האדם צריך חברים, משפחה תומכת, ועוד...

וסתם ככה: אנחנו לא יכולים לעצור למשך יום שלם את הנשימה, או לקפוץ מעזריאלי ללא עזרים (בלי שזה יכאב קצת).
[בקיצור:] אין לנו בכלל בחירה חופשית...

[ההתחלה]
מדרש תנחומא (פרשת פקודי סימן ג´) מספר לנו על הבחירות של [הקב"ה לאדם], עוד לפני שנשמת האדם יורדת לעולם:

"הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה מה יהא בסופה,
אם זכר אם נקבה, אם חלש גבור, אם עני אם עשיר, אם קצר או ארוך, אם מכוער או נאה, אם עבה או דק, אם בזוי או גס.
וכן גוזר על כל קורותיו (=הדברים שמולם יתמודד בחייו).

אבל אם צדיק אם רשע, לא, אלא הדבר ההוא נותנו בידו של אדם [בלבד], שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע" (דברים פרק ל´ פסוק ט"ו)".

[בקיצור:] לאדם אין שום כוח שמכריח אותו לעשות טוב או רע, אבל המצווה מהתורה היא - "ובחרת בחיים" (בהמשך הפסוק).

[היגיון]
ברשותך, נעיין יחד בשמונה פרקים לרמב"ם בפרק ח´ (דרך אגב, כדאי מאוד ומומלץ בחום, ללמוד סתם ככה 8 פרקים עם פירוש):

"...הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות - ראוי (=אפשרי) לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו...

(אבל), אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע - היאך היה מצווה לנו על ידי הנביאים:
עשה כך, ואל תעשה כך. הטיבו דרככם, ואל תלכו אחרי רשעיכם...?
ומה מקום היה לכל התורה כולה: באי זה דין ובאיזה משפט נפרע מן הרשע, או משלם שכר לצדיק?".

[במיילים אחרות]
אם אין בחירה חופשית – למה [הקב"ה עצמו] אומר לנו אלפי פעמים בתנ"ך, על ידי הנביאים, מה הדרך הנכונה או הלא נכונה לעבודת ה´ (מצוות)?
ולמה הקב"ה מדרבן אותנו בכלל לחזור בתשובה, על דברים שלא אנחנו גרמנו להם?

[לסיכום] לא הגיוני שאין לנו בחירה חופשית, חוץ מזה שזה אחד מעיקרי האמונה – זה לא כל כך מסתדר עם שאר העניינים שבכל התורה.

[הקדמה]
עכשיו הגיע הזמן לשאול את השאלה: איך האדם חופשי בבחירתו, אם הקב"ה "מביט לסוף דבר בקדמותו"? (מתוך "יגדל אלוקים חי").

כהקדמה, נסביר שיש 2 גישות שונות של תשובות לשאלה זאת: "ידיעה שונה" ו – "ידיעת התוצאה".

[א. ידיעה שונה]
ישעיהו הנביא מנחם את ישראל: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה´ (פרק נ"ה פסוק ח´).

הרמב"ם מסביר- "כשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא [אמיתות הבורא] (=לראות אותו)... (כך) אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא" (הלכות תשובה, פרק ה´ הלכה ה´).

במילים אחרות – ["דעת אדם" ו"דעת אלוקים"] אלו 2 מושגים שונים לגמרי, ו"דיברה תורה בלשון בני אדם".
להבדיל, כמו שאיננו יכולים לדעת מה [בדיוק] נמצא במרחק של 16מיליון שנות אור מכאן - כך איננו יכולים לדעת את הקב"ה ולהבין את דעתו המדויקת, אלא רק [לשער] את דעתו.

הערה: התשובות הבאות הינן יותר עמוקות.

[ב. אפשרות, החלטה ותוצאה]
בכל רגע בחיים אנחנו מגיעים לפרשות דרכים והתלבטויות – האם לעשות כך או אחרת.
אחרי שנבחר מה לעשות בכל מצב מסוים – תגיע תוצאה מסוימת.

הקב"ה יודע את [תוצאות] כל המצבים שאדם יכול לבחור בהם: אם נבחר כך יקרה כך, ואם נבחר כך אז תהיה תוצאה אחרת.
אבל הקב"ה [לא מתערב] בהחלטה שלנו – יש לנו בהחלטתנו בחירה חופשית.

[ג. דרך וסוף]
אייל גולן מזכיר באחד השירים משנה מסוימת – "אמר רבי עקיבא: הכול צפוי ו[הרשות נתונה]" (אבות, ג´, י"ט).

רשב"ץ ומהר"י אלאשקר מביאים דוגמה, כדי להסביר את כוונת האמירה:
נניח שהקב"ה ייעד לאדם עושר, אבל כיצד הוא ישיג – אם בדרך ישרה או דרך רמאות? תלוי בבחירה החופשית של האדם.

הקב"ה יודע את [סוף] המעשה, אבל כיצד יגיע האדם אליו - בדרך טובה או רעה, תלוי באדם עצמו.
האתגר האמיתי הוא - באיזו דרך נגיע אל מה שייעד לנו הקב"ה? שזאת גם שאלה שכדאי לשאול את עצמנו.

[הסתכל באורייתא]
ישנה שאלה מפורסמת על המשפט: "הסתכל באורייתא וברא עלמא" = הקב"ה הסתכל בתורה, ולפיה ברא את העולם ומה שהולך להיות.
אפשר לראות את זה במיתת משה רבנו: התורה קבעה מראש מתי הוא ימות, [ומשה עצמו] כתב את זה "מדמע".
אז הנה – אין בחירה חופשית, כי הקב"ה יודע מה שיקרה והוא הקובע.

[ד. עירוב]
את התירוץ מביא הגר"א: "מדמע" בתורה זה כמו "מדמע" במשנה במסכת מנחות פרק ל´ משנה ב´.
במשנה המושג "מדמע" = עירוב של 2 מינים אחד בשני.

אומר הגר"א: כל התורה נכתבה ברצף אותיות ללא פסוקים, וכשהאדם בוחר בחירה חופשית – נוצרים הפסוקים באותיות.
כך גם במיתת משה – משה כתב ללא פסוקים, ויהושע סידר את הפסוקים לאחר מות משה.

[תוספת וסיכום]
בספר בראשית (פרק א´ פוק כ"ו) נכתב, שהקב"ה ברא את האדם כצלמו (בזעיר אנפין שלו) וכדמותו.

אומרים חז"ל: חלק גדול מהדמיון הינו, שכמו שלקב"ה ישנה בחירה חופשית - גם לנו, בשונה משאר הבריות, יש בחירה חופשית [מועטת] מה לעשות, איך ומתי.
כוח זה נותן לנו גם אחריות גדולה על עצמנו...

התורה מצווה: בבחירה החופשית שלך - "ובחרת בחיים" = במעשה הטוב, אבל אף אחד לא ימנע ממך לבחור ברע.

מקווה שעניתי טוב, אשמח לתגובות, ואת יותר ממוזמנת להחזיר לי כל סוג של מייל.

דורון

dozkih@gmail.com