אשה וטומאה, טומאת נידה וטומאת לידה

שלום לך

יישר כח על השאלה

למה השאלה לא אמורה לצוץ? היא בהחלט אמורה לצוץ וזה מצוין שאת שואלת אותה. העלית בעצם כמה שאלות, ואני אנסה להתיחס כמידת האפשר.

קודם כל, טומאה היא לא מוות. טומאה היא בעצם פוטנציאל של חיים שאבד. לכן, גויים הם אף פעם לא טמאים. הם לא קשורים אף פעם לחיים האלוקיים.

כל פעם שאשה רואה מחזור, זה בעצם פוטנציאל חיים שאבד. הרחם שלה היה מוכן לקלוט חיים, ועכשיו ההכנה התבטלה, ומכאן מגיעה הטומאה.

כשאשה יולדת, באמת אין כאן איבוד של פוטנציאל של חיים, אבל יש כאן משהו אחר. כשהתינוק היה בבטן של האם, היא דאגה לו במשך כל היממה. היא בעצם היתה עסוקה כל שניה מחייה, בין אם במודע או שלא במודע בהענקה וגידול. כשהאשה יולדת, פתאום ההענקה הזו נפסקת. כמובן, האם ממשיכה לחשוב על הילד, אבל בכל זאת, הוא כבר מנותק ממנה, ומתחיל חיים עצמאיים. על כן, האשה טמאה אחרי הלידה.
בלידת בת, יש יותר זמן של טומאה, וזה אומר בעצם שיותר פוטנציאל של חיים אבד! זה מראה שמעלת האשה גדולה מהזכר! אני חושב שזה משום שכאשר אם מגדלת ברחם עובר נקבה, בעצם אנו זוכרים שהיא לא רק מגדלת את התינוקת שלה, אלא גם את התינוק שיהיה ברחם של התינוקת שלה כשהיא עצמה תגדל ותנשא ותזכה לעובר. לכן, ימי הטומאה הם כפולים.

את בהחלט צודקת שאין לך אפשרות להטהר, אבל מצד שני, תחשבי על זה, שגבר נשוי, מצד הדין אף פעם לא הולך למקוה. כמובן יש כאלו שהולכים, אבל אי אפשר להשוות את הטבילה שלהם לטבילה של אשה (רק דוגמא פשוטה - אשה מברכת על כל טבילה שלה!). במידה מסוימת אפשר לומר, שהאשה אמנם טמאה יותר מהגבר, אבל היא גם נטהרת יותר מהגבר.

אגב, לבנים אסור לגעת כחלק משמירה על הרחקות בינו לבינה. זה לא שאם היה מותר לך לטבול והיית טובלת, אז היה מותר לבנים לגעת בך.

לגבי פרשת סוטה, בהחלט כאשר אשה בוגדת בבעלה, זה נחשב הרבה יותר חמור, וזה קשור לנושא הרבה יותר רחב, שלגבר מותר שתי נשים, ואלו לאשה אסור להנשא לשני בעלים. זה נושא עמוק יותר להסברה מהמסגרת המצומצמת הזו של התשובה, אבל חשוב להדגיש, שלא רק האשה נענשת, אלא גם הגבר שהיא בוגדת איתו נענש ובאותו עונש!

ברכה והצלחה, מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי

טוביה
tsbias@actcom.co.il