שאלה
שלום! אני מדריכה בתנועת הנוער עזרא.
הסניף שלנו נחשב לנפרד...יש לצוות קצת בעיות...אנחנו לא מסכימים על כמה הצוות צריך להיות נפרד או מעורב..
כולנו יודעים שהצוות צריך להיות נפרד..אבל עד כמה.. האם לעשות פעולות צוותיות או לא...סעודות צוות וכד'.. אני אישית חושבת שזה בסדר..כל עוד זה ברמה..אבל יש אנשים שחושבים שזה לא מתאים..בד"כ אני זו שמארגנת את הדברים האלו לצוות..אני מפחדת שאולי בטעות,בלי לשים לב, אני מערבת יותר מידי את הצוות..מה הגבולות?? איפה למתוח את הקו?
תשובה
שלום
כל הכבוד לך. הדרכה היא דבר חשוב, ולפעמים גם לא קל. שיהיה לך בהצלחה בהדרכה.
ועוד יותר כל הכבוד על השאלה שלך. לא הרבה אנשים מבינים מה פרושה של המילה 'אחריות'. לא הרבה מבינים שמעשה קטו שלי יכול להשפיע על הרבה אנשים, למשך הרבה זמן, לטוב או ח"ו ל...
כמו שהדרכה טובה בסניף יכולה לגרום לחניכה להיות דתייה או דתל"שית , ואח"כ זה משפיעה על כל המשפחה של אותה חניכה, וכן הלאה, כך גם לגבי המעורב או נפרד.
הדבר שלדעתי הכי חשוב, הוא שנזכור שאחרינו יהיו עוד צוותים. הנורמות שאתם קובעים משפיעים על הצוות הבא, והבא אחריו. להם אולי יהיה פחות חשוב הנפרד, ובגלל הסעודות המעורבות הם יתחילו להיות בצחוקים וחברויות. צריך לקבוע נורמה שתהיה טובה לכל סוגי האנשים, גם לצוותים שאחריכם.
הקו שצריך למתוח, גם עבור הצוות שלכם, הוא קשר טכני פרקטי, לצורך הסניף בלבד. נכון שסעודת צוות תורמת לגיבוש (למרות שהיא לא חלק מההדרכה) וגיבוש טוב בין הצוות עוזר לפעילות של הסניף אבל השאלה היא אם זה שווה את הנזק. הרי אפשר להגיע מזה בקלות להרגשת 'חבר'ה', לצחוקים בין המדריכים למדריכות, וכו'.
אני זוכר בסניף שלי שהתחלנו מסעודות צוות ופתאום התברר שבצוות הבא מדריך ומדריכה התאהבו אחד בשני, וזה כמובן הזיק לכולם, לצוות וגם לסניף. (ובסוף גם בצוות שלנו, פתאום מדריכים הזמינו מדריכות לחתונה שלהם, ופתאום שמנו לב שהמדריכות נהיו חלק מהחברים שלנו, ברמה כזו או אחרת. ברור שבהתחלה לא חשבנו שכך יקרה, אבל צריך להיות חכמים מראש ולדעת שכשבנים ובנות ביחד, זה נעים ומושך, ולאט לאט נגררים).
סעודה היא לא דבר טכני, זה לא דיון על חניכים, זה דבר שנועד כדי לקרב אנשים אחד לשני. כשמזמינים אורחים מגישים אוכל, כשנפגשת בחורה עם בחור אוכלים, אוכל יוצר קירבה, ומה שבטוח - הוא לא נצרך טכנית לסניף.
יש גם הגיון הפוך. כשהסעודה היא נפרדת אפשר לעשות משחקי חברה, צחוקים, להיקרע מצחוק, לעשות הצגות, קטעים..., לא צריך לשמור על אוירה רצינית. לכן הרבה פעמים, אפילו לטובת הסניף, כדאי שהסעודות יהיו נפרדות.
את צריכה לזכור גם, שבנים הרבה יותר רגישים מבנות למין השני. בנות בדרך כלל לא מודעות לזה, ולא מאמינות שזה עד כדי כך. הם מתרגשים הרבה יותר מלראות בחורה, זה פוגע להם בנשמה, הם חושבים עליה, מדמיינים אותה, נפגעים בצורה הרבה יותר קשה, ובעיקר- נפגעים מאוד בקלות.
אם מדריכה תתאהב במדריך - זה ממש נורא, אבל אולי זה לא בטוח שזה יקרה, אבל שמדריך יסתכל על מדריכה יפה - זה ברור שזה יקרה. קשה מאוד לבחור לעמוד בפני היצר שלו בנושא הזה.
לכן, גם אם כבת זה לא נראה לך רע, אני בטוח שחלק מהמדריכים הבנים לא מקבלים מהסעודת צוות רק משהוא טכני לטובת הסניף אלא גם נפגעים רוחנית.
בקיצור, אני חושב שאת מבינה שמה שלא נצרך בשביל הפעילות של הסניף הוא כמו כל פעילות חברתית, שאותה כמובן לא עושים במעורב. לדעתי, רק במקרים מאוד יוצאי דופן הסניף זקוק מאוד לפעילות צוותית חוויתית. אם את חושבת שאולי הסניף שלכם זקוק לזה, תדברי עם רב שמכיר את המצב של הסניף.
כדאי גם לזכור שמי שרוצה מעורב 'דופק' את אלו שרוצים נפרד. הרי מי שרוצה מעורב כנראה לא נפגע מכך (או שלא אכפת לו להיפגע, כמה חבל), אבל מי שמתנגד כנראה נפגע מזה, כנראה צצים לו מחשבות על אחת המדריכות כשיש סעודת צוות או פעילות משותפת. אתם לא מרחמים עליו? אתם לא רוצים למנוע ממנו איסורי תורה?
ברור שהוא לא יגיד לכם מה שהוא מרגיש וחושב, זה לא צנוע וגם מבייש, אבל תבינו לבד.
אני מרגיש שעניתי בצורה לא כ"כ ברורה, אז אם משהוא לא מובן תשאלי אותי שוב בבקשה.
בהצלחה בהדרכה. שתמשיכי לדאוג לצוות, ולהיות אחראית למה שאת עושה. כל הכבוד.
שמוליק