שאלה
שלום רב,
אבקש להבין יותר טוב את עניין האפיה או צלייה בתנור אחד של חלבי ובשרי.
אני מבין שהבעיה היא שאדים מהמאכל הנאפה נבלעים בדפנות ובתקרת התנור ובאפיית המאכל השני לאחר מכן יוצאים בחזרה מהדפנות או מהתקרה ונבלעים במאכל השני.
אבקש לשאול:
1. לכאורה מדובר בנ"ט בר נ"ט אשר לספרדים מותר, מדוע כאן אסור והאם האיסור הוא לאשכנזים בלבד? במידה והיתר זה הינו שלא מלכתחילה, במידה וכבר נאפה באופן זה האם המאכל השני מותר בדיעבד? כמו כן מה דין התבנית בה נאפה המאכל השני בדיעבד?
2. במידה והאפייה מתבצעת בחום גבוה, האם לא נכון לומר שכל הטעם הבלוע בדפנות נשרף בין האפייה הראשונה לשנייה? לכאורה זה בדיוק כמו הכשר התנור, בסופו של דבר הכל נשרף שכן הדפנות מתלהטות ונשארות כך גם אחרי שמוציאים את הדבר האפוי ומכניסים מאכל חדש.
3. כידוע, בחום הכל עולה למעלה, כיצד יתכן שהטעם הבלוע בתקרת התנור ירד למטה אל המאכל שנמצא מתחתיו?
אודה על תשובתכם
בברכה
רעי לוי
תשובה
שלום
1. נ"ט בר נ"ט הוא רק בהיתר - זה היה מועיל לפרווה בתנור בשרי אך בחלב נוצרת תערובת של איסור בב"ח ונ"ט בר נ"ט באיסור - אסור. ובדיעבד כשהתנור בן יומו ושני המאכלים היו מגולים ועם רטיבות הם נאסרו וצריך להכשיר את הכלים.
2-3. בשו"ת ישכיל עבדי (ז,ד); וקול אליהו (יו"ד ב); והרב ב"צ ואזנר (אור ישראל לב, צב); והרב יוסף קאפח (מא"א טו, לג ס"ק לח)- כתבו שאפשר להשתמש באותו תא בתנור לבשרי וחלבי אחד אחרי השני גם ללא המתנת 24 שעות . ובשו"ת מנחת יצחק (ה, כ) ואג"מ (יו"ד א, מ) הקלו כשיש גוף חימום פנימי ששורף את אדי המאכלים
אך בשו"ת חלקת יעקב (ב,קלו) החמיר וכן מסקנת הרב עובדיה יוסף שליט"א (יבי"א יו"ד ה,ז) שלכתח´ ראוי להחמיר וז"ל "לכתחלה נראה ודאי שיש להחמיר שלא לבשל בקדירה מגולה תבשיל לח אפילו אחר מעת לעת, ורק באוכלין כגון אפיית עוגות - גבינה לאחר צליית בשר, יש לצרף דעת הסוברים שאין דין זיעה באוכלין, ולכן יש להתיר: לאחר מעת לעת מצליית הבשר, ובמגש המיוחד למאכלי חלב, ובתנאי שיסיקו את התנור לפני האפיה כשליש שעה, באופן שחום התנור יסלק כליל את הזיעה המועטת במדה שישנה בתנור. והנוהגים להקל בזה באוכלים גם בתוך מעת לעת אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו".
ולהלן הרחבה : בגמ´ פסחים עו: וע"ז עו: נחלקו אמוראים האם ריח המאכלים נחשב כממשות או לא ולהלכה פסק השו"ע ביו"ד סי´ קח כדעת הרמב"ם הרי"ף ורש"י שבדיעבד ריח לא נחשב כממשות ולכן למשל אם צלו בשר כשר עם בשר טרף באותו תנור הבשר הכשר לא נאסר ואמנם הרמ"א שם החמיר אבל כאשר המאכלים חוממו אחד אחרי השני גם הוא מודה שהמאכל מותר ומכאן למדו הרב קאפח והרב עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי והרב נחום רבינוביץ בשו"ת שיח נחום שמאכלים שלא באים במגע עם התנור (אלא רק עם התבנית) לא משפעים על התנור. אבל בסימן צז סעיף ח´ פסק השו"ע שאם הניחו מחבת עם חלב מתחת לסיר בשרי האדים אוסרים את המאכל הבשרי ולכן כתב בשו"ת חלקת יעקב שאסור להשתמש באותו תנור בישול בשר וחלב ואם עשו כן באותו יום המאכל השני נאסר. והרב עובדיה יוסף בשות יחווה דעת הסיא כמה הסברים מדוע לגבי תנורים השו"ע לא חשש לזיעה ולמעשה חילק בין מאכלים יבשים שמשאירים את התנור כפרווה שבהם מי שרוצה להקל יכול להכין מאפה חלבי אחרי אפיית בשר לבין מאכלים נוזליים שבהם שייך איסור זיעה וצריך להמתין 24 שעות ולהדליק את התנור על החום הכי גבוה לפני הכנת המאכל החלבי. אבל הרב אליהו תופיק בשו"ת קול אליהו העיר שאם מפעילים את התנור על החום הכי גבוה אין צורך בהמתנת 24 שעות וכן דעת הרב בן ציון וואזנר שליט"א וכנ"ל .
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם