אני עצובה - לא קיבלו אותי לשירות לאומי

בס"ד

שלום,

אני מתנצלת על העיכוב בתשובה, ומקווה מאוד שאת כבר לא בעצבות גדולה כל-כך. אך אולי טוב שתקראי את התשובה עכשיו, אחרי שהמיונים בעזרא כבר מאחורייך גם כן ואולי אפילו כבר קיבלת תשובה (חיובית או שלילית?!)
כשקראתי את שאלתך ממש הרגשתי את אכזבתך, והאינסטינקט הראשוני שלי היה לנחם אותך על שלא התקבלת – לנסות ולהסביר לך שזה לא אומר כלום על האישיות שלך (מה שנכון...), ושלפעמים בנות מתחילות ´קומונה´ בתוך השנה למרות שלא התקבלו (בגלל חוסר בכח-אדם וכד´), ואח"כ לנסות לחשוב יחד איתך על סוג אחר של שרות-לאומי שיוכל להתאים לך.
אבל אז נזכרתי במשפט שאמר לי רב מסויים כשהייתי בשרות לאומי...
זה היה באזור חנוכה, וחשבתי לעזוב את המקום בו שרתתי (´משבר חנוכה´...). הלכתי להתייעץ על כך עם רב מסויים, והוא אמר לי כך – ´את חושבת שאת החלטת לבוא לכאן?! זה ה´ שלח אותך לפה, כי יש לך תפקיד כאן, ואם הוא נתן לך את התפקיד הזה, הוא גם נתן לך את הכוחות למלא אותו´... (יש מקרים שבהם נכון לעזוב מקום שרות, אך רק במקרים חריגים באמת).

בואי נחשוב יחד מה המטרה בשרות לאומי (ובעצם בחיים בכלל, בתפקידים שונים)?! המטרה היא לתת מעצמך, למלא איזשהו תפקיד, איזשהו יעוד.
לכל אחד ואחת מאיתנו יש איזשהו יעוד כאן בעולם, ואנחנו צריכים לחפש אותו. איך מחפשים?! חושבים מה הכישורים שלנו, ומה נטיות הלב שלנו, ומה התכונות שלנו – שאת כולם נתן לנו הקב"ה – ובודקים באיזה תפקידים ומקומות נוכל להשתמש בכל אלו בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר.

את במשך הרבה מאוד זמן בטוחה שמה שמתאים לך זה להיות קומונרית. אני לא יודעת לפי מה החלטת את זה (אולי יש צדדים בקומונה שאת לא יודעת עליהם שיהיו לך קשים או לא נעימים?!) – אבל אפילו אם באמת את יכולה להיות הקומונרית המושלמת – מגיע גורם חיצוני ולא מאפשר לך זאת...
את יכולה לכעוס על ´בני עקיבא´ שלא מיינו נכון, שהם טעו בשיפוט שלהם וכו´, אבל במקום זה – נסי לחשוב מה המסר שהקב"ה שולח לך?!
האם יש לך דרך לערער על ההחלטה שלהם?! למשל על-ידי שליחת מכתב, או לבקש ממישהו שמכיר אותך טוב בבני-עקיבא שידבר עם מחלקת כח אדם (´להפעיל קשרים´) וכד´ – אם כן עלייך לעשות זאת! עלייך להתאמץ ככל שאת יכולה בכדי להגיע לתפקיד הזה (אם באמת את בטוחה ששם מקומך). לפעמים הקב"ה רוצה שנתאמץ קצת, ו´לפום צערא אגרא´ (=לפי מידת הצער, כך השכר).
אך אם אין לך שום דרך לשנות את ההחלטה, וזו פשוט מציאות קיימת שקומונרית לא תהיי בשנה הקרובה (לפחות לא בבני-עקיבא) – עלייך לקבל זאת בשמחה. למה בשמחה?! כי הקב"ה אומר לך בברור שאת לא צריכה להיות קומונרית (לפחות לא בשלב זה, לפחות לא בבני-עקיבא) – ובכך, מכוון אותך להתקרב יותר לייעוד שלך.

זה לא פשוט לחשוב ככה. את מאוכזבת, ובצדק. ציפית לכך שנים רבות, ואולי גם יש לך תחושת כישלון מסויימת (למרות שבאמת את לא צריכה להרגיש ככה! זה לא אומר שאת ´פחות שווה´). אבל תנסי להסתכל על הדברים בצורה יותר רחבה. ישנן כל-כך הרבה בנות שמגיעות לשרות לאומי מסויים שהיו בטוחות שמתאים להן בול – ובסוף מאוד קשה להן... תודי לקב"ה שהוא מכוון אותך, ותתפללי אליו שיעזור לך להגיע למקום שבו תוכלי לתת מקסימום מעצמך, וגם להתקדם ולהתגדל בפיתוח האישיות שלך ובעבודת ה´ שלך...

אשמח מאוד מאוד לשמוע ממך – כיצד מתקדם החיפוש לשרות-לאומי ועל התלבטויות בכלל, ובכלל אשמח לשמוע שיצאת מן העצבות ואת מאמינה בעצמך ושמחה מאוד עם מי שאת! וכמובן כל שאלה או עניין אחר...

בברכה,
חני
hani_miryam@hotmail.co.il