שאלה
בס"ד
שלום-קודם תודה רבה..
טוב רציתי להתיעץ..אני בת 16יש לי חבר טוב[אני שונאת את המילה ידיד אך לזאת הכוונה..]
החיים שלי קצת מורכבים עד תחילת שנה לא האמנתי בקב"ה וע"י סוג של התעוררות שהיתה לי התחלתי להאמין...אבל הייתי בבלבול בגלל שלא ידעתי מה לעשות עם זה..אהה שכחתי לציין המשפחה שלי דתיה לכל דבר אני לומדת באולפנה אבל עדיין לא היה לי גם את מי לשאול הורי ואני רבנו המון והם תמיד ראו אותי כדוסית הם לא הכירו אותי כך שהם לא ידעו מה עובר עלי..אני מנסה לקצר..אז בהשתדלות יתרה..בתחילת שנה הכרתי את אותו חבר טוב הכרנו במסגרת של בני עקיבא ואותה מסגרת היא בעיקר לארגן דברים אז זה התחיל בלארגן אירוע למען שדרות ואנחנו התחלנו לגבר מעבר לבני עקיבא אני שאלתי אותו בהתחלה פוליטיקה והוא ענה לי אהה רציתי לציין שהוא אדם מאוד דתי לא מדובר פה על חפפיניק הוא אדם רציני..אז בחזרה לענינינו..הוא עזר לי המון בכל מה שקשור לשאלות באמונה לכל מה שקשור לאופטימיות ולהיות שמחים..לא היה פה שום עיניין של אהבה..אני כן אוהבת אותו בתור בנאדם ואני יעשה הכל בשבילו אבל זה לא ממקום של חתונה וכו..
השנה הוא ניכנס לישיבה גבוהה עכשיו מצד אחד לנתק קשר כי עדיין יש בעיתיות של שיחה עם בחור יש עיניין של צניעות אולי אני חושבת שאולי זה שהוא ניכנס לישיבה יכול לתת לי מקום להתרחק קצת אבל מצד שני אני לא רוצה לוותר על חברות כזו..אני ממש מבולבלת אני ממש רוצה אבל אני גם לא רוצה..
אשמח אם תעזרו לי..
[מצערת על האורך..אני בן אדם של לדבר לא לכתוב..]
תודה רבה ויו"ט
תאיר
תשובה
לא תאמיני, אבל בזכות ה'בלבול' הזה שלך המצב שלך הרבה יותר טוב ממה שחשבת.
היית כותבת:
"הכרתי בן אדם מקסים ואני פשוט אוהבת אותו ויודעת שזה אמיתי והוא כזה צדיק ומבין אותי ועוזר לי ולא משנה מה שתגידו לי אני יודעת שהתחושות שלי
אמיתיות, ואל תנסו להגיד לי שזה לא אמיתי ובלה בלה" אז הייתי חושב:
הנה עוד אחת שהולכת לאסוף את השברים של הלב שלה בשקט, אחרי שהצהירה על אהבתה בקול.
אבל את לפחות מודעת וכמו שכותב המסילת ישרים, חצי מהדרך לתשובה היא לדעת שאתה בכלל חולה.
כי אם היית חיה בסרט וממשיכה לפנטז על אהבה, אנחנו כבר לא כל כך היינו יכולים לעזור לך. ערימה של טישו אולי כן.
עכשיו, בואי נדבר תכל'ס:
יש פה גם צד שהוא הרבה יותר מסובך מסתם קשר.
כי קשר של 'תועלת' יוצר הרושם שלא לעצמנו אנחנו עושים אלא לשם שמיים.
בדרך כלל היצר מגיע עם זקן לבן וגדול כזה והוא בכלל נראה דוס.
ויודעת מה? אם הוא באמת רק היה עוזר לך באמונה ושמחת חיים, לא נראה לי שזה מה שהיה משביז אותך כל כך.
כי ספרים באמונה ובעבודת ה', יש הרבה.
אם זה היה רב שהיית מגיעה לשיעורים שלו ומקבלת ממנו חיות ושמחה, ואחרי כמה זמן השיעור היה נספק כי הרב צריך לנסוע לעיר אחרת.
גם על זה אני מאמין היית מתגברת.
רק מה, התערובת הזו, המיקס הזה, של ההדרכות האלו בעבודת ה', ושלא יהיו לך אי הבנות, אני בטוח שגם דברתם דברים שהואילו לך
שזה מגיע עם העטיפה של הבניי"ש, זה יכול קצת לבלבל.
אז בואי תפרידי קצת יותר בין מה שהתחלת כבר.
אין שום סיבה שבעולם שההתקדמות שלך בעבודת ה' תעצר בגללו. היא רק הולכת להיות הרבה יותר אמיתית.
את לא עובדת את הקב"ה מתוך אהבה התלויה בדבר:
"יש לי את הבייניש שלי, שאני אוהבת לדבר איתו ועל הצד הוא גם מביא לי כמה וורטים ואמרות יפות של הרב זצ"ל וככה אני מתקדמת בעבודת ה'."
יש ברוך ה' ספרים, רבנים, רבניות, הדבר האחרון שחסר היום לבת להתקדם בעבודת ה' שלה, זה המקורות.
רק מה, נשארנו עם התחושות האלו.
עם הרגשות שאת יודעת שהמקום שממנו הן מגיעות מקורן בכוחות שהקב"ה הביא לך בשביל ליצור קשר אי"ה בבוא הזמן עם הנסיך שבאמת יהי'ה מספיק מיוחד בשביל לקבל את המפחות לכספת שלך, והקשר שלכם, שלך ושלו, אמור להיות מתודלק מהתחושות הנעימות האלו, בשביל הבית מקדש שאי"ה תקימו ביחד.
חברות שמשמשת כעטיפה לדברים אחרים, לא תקדם אותך למקומות שהיית באמת רוצה להיות בהם.
ומלבד השכל, גם ללב שלך הדברים האלו אמורים להיות ברורים:
תחשבי שאת מתה מרעב ונכנס למסעדת גורמה. אומרים לך הסטייק שלך מתבשל, עשר דקות וזה מוכן.
אפשרות אחת, לחכות.
אפשרות שניה, להגיד שאת מתחרפנת מהריח ואת רוצה אותו כאן ועכשיו
יגידו לך: אבל אם נוציא אותו עכשיו, הוא לא יצא טוב. תקבלי אותו נע.
לא סגור על עצמו. אין לו עדיין כלים. הוא רק שיעור א'.
חכי שיתבשל קצת.
ואז בינתיים, את משתכנעת, אבל...פתאום את רואה איזה שקית במבה כזו עם ציציות בצד ובלורית שמפתזרת ברוח
והשקית במבה הזו, מדברת אידיאלים וניראת מזה חמוד וגם עוזרת לך ככה את מרגישה בעבודת ה'.
ואת לא יודעת מה לעשות?
מצד אחד את מתה מרעב, מצד שני אומרים לך: 'תמתיני 10 דקות הסטייק מתבשל' ומצד שלישי
השקית במבה הזו שאת מתה לטעום אותה קצת ועל ידי זה...להרוג לך את התיאבון.
מה תעשי?
חוצמזה, הכלים שלך, הקריטריונים שלך לבחירת זה שתמסרי לו את המפתחות, עוד הולכים להשתנות כל כך הרבה פעמים שהדבר האחרון שאת רוצה זה שהבחירה שלך תצא עקומה.
ראית פעם איך מעצבים כד של חימר?
שמים אותו על מתקן כזה שמסתובב ללא הפסקה וכל עוד החימר לח וגמיש אפשר לעצב אותו
חשבת מה יקרה, אם באמצע הסיבוב בבת אחת, לפני שהכד התקשה וגמר להתעצב, ישלפו אותו?
אז בהתחלה הריק שהולך להיווצר לך יהי'ה קשה, גם השיחנושי"ם.
אבל כמה זמן ותראי שגם תקופה הגמילה הזו תעבור, בטח אם תחשבי לעומק ותגלי שאת כל התחושות הנעימות האלו את הולכת אי"ה לקבל רק בעוצמה חזקה פי 10, אם רק באמת תשמרי אותם לרגע ולזמן הנכון.
16 זה עדיין מוקדם.
במידה והיית קצת יותר גדולה, היה אפשר לחשוב על משהו אחר, אבל אם את לא רואה את עצמך מתחתנת בשנתיים הקרובות, אין עניין לתפוס את היצר בכוח באוזניים ולצעוק לו: 'בוא נראה מה אתה שווה'.
כי שהוא כבר קם, אז קשה להרדים אותו עוד פעם.
רק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com