אני מפחדת.

שלום,
קודם כל, אני מודה שהפחדים שעליהם כתבת הטרידו גם את מנוחתי בעבר. אני אנסה להסביר לך כיצד אני התגברתי עליהם, ואיך אני חושב שכדאי להתמודד איתם. בכל אופן, אם זה לא יעזור אני ממליץ לשתף אדם קרוב ובעל חוכמת חיים בפחדים אלו.
עצם המודעות לכך שהמחשבות והפחדים האלו אינם רצויים והנכונות לשלוט בהם ולהשתנות הם נקודת הפתיחה לכל הניסיון להתגבר עליהם. משאלתך אני מבין שאת כבר עברת את השלב הזה ולכן אתמקד בשתי דרכים אפשריות לעשות זאת.
דרך אחת היא לחשוב באופן כללי על המציאות ועל הסיכויים שהדברים האיומים שמהם את חוששת אכן יתרחשו. כשרואים תמונה כללית שבה למרבית האנשים לא קורים דברים איומים, ההיגיון יכול להרגיע אותך. שכן יותר סביר שאת ומשפחתך שייכת למעגל של רוב האנשים שלהם לא קורים דברים אלו.
כיוון שכך ראוי ונכון יותר לחשוב על הדברים הטובים או לפחות הסבירים מבחינת רמת הסיכויים שאכן הם יקרו.
הדרך השנית ואלי העדיפה היא האמונה. אנחנו מאמינים בני מאמינים שהקדוש ברוך הוא משגיח על העולם ומנהל אותו בדרך הנכונה והישרה. היות שכך ראוי וכדאי לרכז את המאמץ ואת המחשבות בתפילה וקיום שאר תורה ומצוות כדי להשפיע ולמצוא חן וחסד בעיני בורא כל, שקובע את עתידו של אדם. כתבתי לך נקודות שאני חושב שאפשר וראוי עוד לחשוב עליהם ולהפנים ובמידה וברצונך להמשיך לדון בבעיה, את מוזמנת לפנות אלינו שוב.
מקווה שעזרתי,
מאור, צוות ישיבת הר-עציון