שאלה
שלום לרב העונה,
אני התחזקתי בשנתיים האחרונות ואחד הדברים שנכרתו לי בראש זה עניין "שיויתי ה' לנגדי תמיד" וזה עוזר לי עם האמונה. אני תמיד התאמנתי על דמיון אותיות ה' לפניי - מדמיין אותן ציורי תמיד מעל ראשי. ומאז כמעט כל היום יש את האותיות לפניי במוח. מן הרגל. עכשיו מכבודו של הרב, אני מאוד מאוד מאוד עצוב לי ומר לי. חטאתי, ראיתי מראות אסורות, ואפילו כשראיתי מראות אסורות ובזמן החטא ובזמן הפליטה האותיות חזרו לראש כ"כ חזק, כ"כ התביישתי ואני מתבייש אני לא יודע מה לעשות או איך להגיב, אני מרגיש הכי שפל בעולם, אני כ"כ אוהב את אבא שלי בשמיים, כ"כ הרבה פעמים מנסה להפסיק, עובר עוד חודש והיצר דוחף.
אני לא יודע, אני בוכה שאני כותב את זה. בכלל לא רציתי לשתף אף יהודי בזה, האם אני היחידי? האם אני משוגע? אולי כל העניין הזה של "ושיויתי" זה לא כ"כ טוב ללמד, כי תראה אני חשבתי על אותיות קודש בזמן חטא, ניסיתי למנוע את זה, לחשוב על משהו אחר, אני מבטיח.
אולי אני צריך פסיכולוג?
תודה
תשובה
שלום וברכה
אתה הולך בדרך הנכונה.
גם בדרך הנכונה לעתים נופלים.
אין שום פטנט שיכול להבטיח כי נעמוד בכל ההתמודדויות שלנו.
הדרך היחידה היא מאמץ מתמיד.
לא תצליח אם תחשוב שזכירת אותיות ד' יגינו עליך.
מצד שני, לא תצליח אם בכל פעם שאתה נופל – תרגיש הכי שפל בעולם.
כן תצליח אם תגיד לעצמך שאתה מתכוון להתמודד עם הנושא, לנסות להיות יותר קדוש ויותר צדיק, לעשות מאמצים לא ליפול, ואם חס ושלום נופלים – לקום ולהתחיל מחדש.
זו הדרך, וכשיהיה לך אמון בעצמך שאתה מסוגל ללכת בדרך זו – אתה תצליח.
כל טוב