אני יוצרת השוואה עם הקשר הקודם

שלום וברכה,
אנו מצטערים על העיכוב בהגעת התשובה. פשוט רובו של צוות חברים מקשיבים היה בימים ובשבועות האחרונים בגוש קטיף, ללא חיבור לאינטרנט.
בשורות טובות,
יעקב, בשם כל צוות "חברים מקשיבים".

שלום וברכה!

אני אקדים ואומר- את במצב הכי נורמאלי והגיוני. אני מניחה שאם לא היית משווה זה היה מעיד על מן אדישות מסוימת ואולי אפילו חוסר רצינות לגבי קשירת קשר למטרות רציניות.

לגבי בחירת בן זוג בכלל- מאד חשוב (!!!) שיהיו לה מספר קריטריונים שעליהם את לא מוכנה לוותר, כמו צבא, ישיבה וכד'... כל אחת לפי רצונה ואישיותה. אני מניחה שאם את יוצאת עם בחורים, את יודעת זאת היטב. אבל יש עוד קריטריון שמאד חשוב, וזה מה שבעצם קושר 2 אנשים ביחד, וזה פתיחות! אם את מרגישה שאת מסוגלת לדבר עם הבחור שמולך בשיא הפתיחות, את מרגישה שאת יכולה לעשות כל מה שאת רוצה לידו ולהיות הכי "את" שאפשר... אז כנראה שזה "זה"... הרבה חברה' מצהירים על כאלה וכאלה קריטריונים שהם לא מוכנים לוותר עליהם אבל הם שוכחים שזה לא שווה אם אין כימיה ופתיחות! גם ככה נורא קשה לגשר על הפערים בין בחור לבחורה, אפילו אם הרקע של חייהם זהה, קל- וחומר בין 2 אנשים עם רקע ותכונות חיים שונות. על רצונות, כמיהות, מחשבות, אפשר לגשר אבל על כימיה בין 2 אנשים- קשה מאד!!
אולי הכי קשה...

מה שאת צריכה לברר לעצמך זה אם יש לכם את זה? לך ולבחור שאת יוצאת איתו בתקופה זו? האם יש לכם את הכימיה ואת הפתיחות?

תראי, מאד הגיוני שכרגע אין לכם פתיחות ב100% אבל את צריכה לראות (ולדבר איתו על זה!! זה מאד חשוב לפתוח את הדברים בשלב מסוים!!) אם זה פוטנציאלי? אם הפתיחות יכולה להתפחת במשך הזמן. אם כן... אז תאמיני שזה יכול להיות הבחור שלו תינשאי.

שאלת מה צריך להיות המצב הנורמאלי בתחילת קשר. 2 דברים:
דבר ראשון-
יכול להיות שתצאי עם בחור, אחרי הפגישה הראשונה את תהיי בעננים, אבל בפגישה השנייה את יכולה לנחות חזק מאד ולראות שזה ממש לא "זה". כך שצריכים להיות גם מאד מציאותיים ועל הקרקע. לעניות דעתי, אני לא חושבת שזה שייך לפתח ציפיות בפגישה הראשונה, לא רגשיות ולא שכליות. הרי זה ברור שהפגישה הראשונה לרב לא מציגה את האדם שעומד מולך כמו שהוא בדיוק. פגישה ראשונה זה לרב- שיווק עצמי, אין בזה שום רע, ממש לא, אבל צריכים להיות מודעים לכך.

דבר שני-
יש 2 דרכים שרגש יכול להתפתח:
1- ע"י "קליק" ישר בפגישה הראשונה. זו מן הרגשה כזו שזה
הבחור שלו תינשאי. מעטים האנשים שזוכים להרגיש ככה.
2- ע"י "קליק" שמתפתח במשך הזמן. השיחות, הפגישות, הצחוקים
הפרטיים, הדיבורים על עניינים ברומו של עולם או דיבורים סתם
על "מה שהיה לי היום...", הם הדברים המרכיבים להתפתחות
הרגש. אני אישית מאמינה שדברים צריכים להתפתח באופן
הדרגתי, שלב אחרי שלב.

את בטח שואלת את עצמך- "אז בכ"ז מה המצב הנורמאלי?!"
תראי, זה פשוט תלוי בך! כל אחד ואיך שהוא בנוי. אם את כזאת שבשביל לגבש דברים אצלך את צריכה יותר זמן, לעבור תהליך, לחשוב הרבה, אז כנראה שאת צריכה לתת לבחור הזדמנות ולתת לדברים להתפתח לאט לאט. אל תדחי את הקץ. אם את אחת שדברים הולכים מהר, ואת סגורה על עצמך לגבי כל עניין, אז יכול להיות שלא ילך עם הבחור אם לא התפתח אצלך רגש. תבדקי את עצמך איפה את עומדת...

אני מניחה שלמרות כל זה את עדיין תוהה אם זה לעניין להשוות בין בחור שיצאת איתו לבחור שאת יוצאת איתו כרגע. אז ככה- לעניות דעתי, זה כן שייך לערוך השוואה (לא חייבים לקרוא לזה "השוואה"...), אבל בתנאי אחד- את צריכה לקחת את הדברים הטובים שהיו לך בקשר שעבר, עם הבחור שעבר ותמשיכי עם זה הלאה. חשוב מאד לשים לב שמכל קשר ניתן ללמוד הרבה מאד! גם על עצמך וגם על מי שאת רוצה לעצמך. את גם יכולה ללמוד הרבה מאד על "מהו המצב הנורמאלי לתחילתו של קשר".
אז איך עושים זאת?
את צריכה לבחון מה קורה לך בין פגישה לפגישה ואפילו בין טלפון לטלפון.
האם את מתרגשת כשאת רואה את השם שלו על הצג בפלאפון?
האם את מצפה כבר לראות אותו בין פגישה לפגישה??
לעניות דעתי, זה מדד מאד חשוב וטוב. זו עוד דרך לבחון את הדברים...

אני מקווה שדברים קצת הסתדרו לך בעקבות מה שכתבתי לך...

המון בהצלחה, ובקרוב אצלך!!
אודלי-ה
odelya@nana.co.il