שאלה
לכבוד הרב, שלום!
אני בחור בן 17 - לא הגיל ה"אידיאלי" לקשר עם בחורה. אבל, קורה שפוגשים מישהי שממש מוצאת חן, ונראה שזה ממש מתאים כקשר. אז נכון שקשר בגיל הזה הוא ממש לא לעניין, אבל אני לא רוצה לפספס אותה... אני לא רוצה לדעת שיכול היה להיות משהו, אבל זה יתבזבז...
מצד אחד, להכיר אותה יותר טוב בכדי לדעת מה בדיוק המצב, נשמע כפיתרון די טוב. אבל - זה מצריך קשר...
מצד שני, אני לא רוצה לאבד אותה...
אשמח אם הרב יוכל להרגיע אותי (אני כבר שמעתי על - "אם היא הזיווג שלך, הקב"ה יעשה את העבודה... הקב"ה יפגיש אתכם..." - אבל, משום מה, זה לא ממש משקיט אותי...), לתת תשובה כלשהי...
תוך כדי כתיבת השאלה, אני נזכר בשאלה אחרת, שממש לא קשורה (אין לי ממש מושג איך הגעתי לזה...), אבל - איך אפשר להסביר את השואה? השאלה לא ממש הפריעה לי עד שחזרתי לפני כמה שבועות ממסע בפולין, ומאז השאלה די מטרידה אותי...
בתודה רבה רבה מראש,
יובל
תשובה
ב"ה
רוב שלומות
מפני קוצר הזמן אענה על שאלתך הראשונה.
למעשה ענית על שאלתך במכתבך.
אתה פוחד לאבד אותה - אך הגיל אינו 'אידאלי'.
ובכן - גיל שאיננו אידאלי, איננו רק ביטוי להלכה 'שרירותית', אלא לחכמה עמוקה.החכמה העמוקה הזאת אומרת, שדוקא הגיל הלא אידאלי הוא הוא מה שעשוי להביא לכך שתאבד אותה. מדוע - כיון שבשלב זה הקשר העשוי להתרקם בניכם לא יכול להתממש, שניכם צעירים, לא מגובשים, רחוקים בשלב החיים בהם אתם נמצאים מהיכולת לבנות בית וליצור קשר של ממש. לכן, על מנת לא לעלות על מסלול לא מוצלח לא פורה ואף מתסכל אני ממליץ לך המתן, הפעל את שכלך על רגשותיך וסוף הטובה לבוא - בעיתו ובזמנו.
בברכה נאמנה ובהצלחה
רפי פוירשטין