אני חושב שאני גאוותן

שלום לך.
אומנם אתה תכעס עלי על זה שאני משבח אותך אבל יישר כח על הרצון להתקדם ולהשתפר ולמרות שצריך לברר פה האם יש בעיה כ"כ חמורה, בכל זאת עצם העובדה שזה כ"כ מפריע לך זה 90 אחוז מהתשובה. אפילו אם יש בזה בעיה, המשך כך.
צריך לדעת שמה שאתה מרגיש זה לא הרגשה מיוחדת לך, זה הרגשה של המון אנשים ולאו דוקא מגאוה. אתה הנך בגיל ההתבגרות, הגיל בו אתה הולך ומגלה יותר את הכוחות שלך, את הכשרונות שלך , את עצמך. החיים עצמם דוחפים אותנו מאוד להתמקד בעצמנו וביכולות שלנו ובמיוחד בגיל הזה כדי שבאמת האדם יתפתח להיות עובד ה´ בכל הכוחות שיכולים לצאת ממנו, זה חלק ממה שנקרא "בטחון עצמי" וזה מאוד חשוב בגיל הזה, כמובן במידה הנכונה.
מהי גאווה? אני לא אתחיל לפרט את כל הנושא אבל בעיקר הגאווה היא כשהאדם דוחק את רגלי השכינה, גאווה כלפי הקב"ה, האדם לא זוכר שיש מי שנותן לו את כל הכוחות האלו , שלמרות שהוא מוצלח הוא בסך הכל מקבל הכל מה´, הקב"ה נותן גם לו וגם לחברו את הכוחות, כל אחד יש לו תפקיד, כל אחד יש לו מטרה זו או אחרת. כשאדם שוכח מה למעלה ממנו, שהיופי והחוכמה זה בסך הכל חוכמה שנתנו בו זו גאווה. מתוך הגאווה הזו גם מגיעים לגאווה של אחד כלפי השני.
לעומת זאת אם אדם זוכר זאת, ויודע זאת, יודע כמה ה´ הוא עצום ומחייה את הכל, הוא באמת חש שהוא מתבטל לעומת הקב"ה העצום שמשפיע עליו חסד וחיים כל הזמן, הוא לא גאותן. [אומנם יכול להיות שהוא לא משה רבינו], ז"א הוא חי בין הידיעה שהכל מה´ לבין התחושה שהוא מרגיש יותר. מצד אחד הוא יודע אבל מצד שני הוא לא מרגיש את זה כל הזמן , זה לא נורא זה טבעי:
היצר האגואיסט שבאדם ז"א התחושה שהכל מתחיל ומסתיים בך, הוא יצר טבעי ותחושה טבעית באדם, כך האדם נוצר, שיהיה אכפת לו רק מעצמו. אם כן איך מגיעים לענווה? איך מגיעים לאהוב את השני... עליך לגלות מי זה באמת עצמך. אתה צריך לגלות שאתה זה חלק מעם ישראל, שכל ישראל זה עם אחד גוף אחד נשמה אחת, אם אתה וחברך זה אחד ממילא אתה לא מקנא בו ואתה אוהב אותו. אתה צריך לגלות איך אתה צלם אלוקים איך [אתה] קשור לקב"ה בכל מאודך , איך הקב"ה שהוא כ"כ עצום וגדול ומלא כל הארץ כבודו מחייה אותך ושורה בתוכך, [איך לאהוב את עצמך זה בעצם לאהוב את ה´]. את זה עושים לאט לאט בעבודת ה´ בלימוד תורה ולימוד אמונה, זה לא ביום אחד, אומנם יש את הדרך הנכונה אבל בשביל להגיע להסתכלות הזו דרוש זמן ועבודה. ככל שאדם יותר יכיר את הקב"ה ואת העולם לעומקו הוא יגיע לענווה, ככל שאדם יעמיק להכיר את הקשר שלו לה´ הוא יגיע לענווה, אבל זה מדריגות שתמיד אפשר להתקדם בהם ותמיד צריך להתקדם בהם.
[למעשה:] אם אתה מרגיש רע עם הגאווה, ורוצה להתקדם בה, אם עקרונית אתה יודע את הדברים אבל עדיין לא "חי את זה" , זה רק עניין של זמן עניין של מדרגות כי [אתה בדרך הנכונה], אם שאלת את השאלה ז"א שאתה בדרך הנכונה, כל מה שעליך לעשות זה להמשיך להתקדם בעבודת ה´, להמשיך ללמוד להתפלל, מתוך הידיעה הזו וככל שתתקדם ותתעלה, כך לאט לאט הדברים יכנסו יותר ללב ויותר לנפש.. המשך בדרך הזו כי אתה בדרך הנכונה.
אני מקווה שהדברים הובנו, אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות לך באי מייל :
aviwolfson@wall.com
אבי.