שאלה
שאלתי נוגעת בעקר בתחומים פילוסופיים, אך מהאתר לא יכולתי לדעת אם זה תחום שאתה מתמחה בו.
אחד מעקרי היהדות הוא שהאל טראנסצנדנטלי,
כלומר, חיצוני לאדם ולטבע (בוחן כליות ולב) ולא
אימננטי כלומר אין זהות בין האל והטבע . הטבע אינו ביטוי של האל אלא כלי בידיו (השמיים מספרים כבוד אל וגו').
השאלה:
רבים מהניסים המתוארים במקרא יכולים להיחשב ככאלו שאלוהות אמננטית (לא מדובר בפגאניות)
שהיא גם הטבע עצמה ביצעה ואינם אלא ניתן להחשיבם כסדרי הטבע ולא שהטבע פסק לפעול כדי שיתרחש נס חיצוני או שהופרו חוקי הטבע.
דוגמאות:
הקשת שאירעה לנח - הרי מדובר במנסרה.
הרוח והאש נקראים בתהילים ק"ד כמלאכי אלוהים ומשרתיו.
הארבה עלה על ארץ מצרים כתוצאה מרוח קדים.
אלישע עורר את הילד ע"י שגהר עליו כמה פעמים.
כלומר - לא שאין מדובר בניסים כלל, אלא שהניסים נראים כחלק מסדרי הטבע ואינם חריגים כתוצאה מסיבה חיצונית.
האם למשהו יש מקורות אחרים בנושא זה? (טראנסצנדנטליות ואמננטיות - חיצוניות ופנימיות)?
אלו הם דברים שמעלה ברוך שפינוזה ב"מאמר תאולוגי מדיני" בפרק השישי.
הנושאים האלו חשובים עבורי באופן אישי, ואבקש
אם אין הדבר לטורח - לציין לי מראי מקומות כדי שאוכל לקרא בהם בעצמי.
תודה מראש
אסף.
תשובה
ב"ה כ"ב טבת תשס"ד
שלום רב!
במחשבה הישראלית אנו מוצאים מערכת משולבת, בקבלה מופיעים שני מושגים: "ממלא כל עלמין" ו"מסבב כל עלמין", הקב"ה הוא נמצא מחוץ לעולם ובתוכו.
לעיתים ניתן להסביר את הניסים כהתערבות חיצונית ולעיתים רואים אותם כפועלים בתוך המציאות. השילוב הזה יוצר את התמונה המושלמת, מצד אחד יש בריאה, וממילא יש בורא, ומאידך האלוקים משגיח ומתערב בנעשה בארץ, אלוקים לא עזב את הארץ.
שני היסודות האלו באים לידי ביטוי בשבת, שהיא מצד אחד זכר למעשה בראשית- בריאת העולם ומאידך זכר ליציאת מצרים, ההשגחה והפעילות בתוך המציאות.
המהר"ל בספרו גבורת ה' בהקדמות לספר עוסק בסדר של הניסים, ועל כך שהניסים טבועים בתורך מעשה בראשית, ניתן לעיין גם בפירוש של הרב קוק על אגדות הש"ס, במסכת ברכות תחילת פרק תשיעי, על מקומם של הניסים הגלויים, וכן בספר אורות בקטעים רבים העוסקים בנס ובטבע.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם