אמונת חכמים

שלום לך.
אתה שואל שאלות מצויינות שרק מראות עד כמה הנושא של דרכי השתלשלות ההלכה ואופן יצירתה צריכות בירור והעמקה.
עסקו בזה כמה מגדולי ישראל (כמובן גם בשאלותיך היפות) וכדאי שתברר את הנושא בצורה יסודית יותר (למשל בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה, בספר תורה מסיני ואני בטוח שיש עוד כמה, צריך רק לחפש).
כיוון שלא אוכל להאריך בכלל עומס השאלות אענה לך רק בקצרה ואני סומך עליך שאת המשך הבירור תעשה בעצמך ביסודיות:
א. לגבי השאלה הראשונה - דע לך שפעמים רבות חכמים שדנים בגמרא בדין מסויים מגמתם האמיתית אינה לדעת את עצם הדין כי הוא כבר ידוע מן המסורת וכך נהגו כל ישראל מאז ומעולם אלא מנסים להבין כיצד אפשר לראות בתורה את הדין הזה, איך אפשר להוציא אותו או לפחות למצוא לו רמז מן הכתוב.
2 דוגמאות קלאסיות לעניין - ההתלבטות של הגמ´ במסכת סוכה מה הוא "פרי עץ הדר" שנוטלים בסוכות. וכי באלף השנים עד היום לא נטלו 4 המינים שפתאום מתחילים לדון בזה ולא יודעים דבר כה פשוט? אלא שהם ידעו מן המסורת שזה אתרוג אלא ניסו למצוא (ומצאו) איפה זה רמוז במילים "פרי עץ הדר"). דוגמא נוספת: מיקום המילה. בפשט התורה לא כתובה העובדה הפשוטה איפה עושים ברית מילה. הגמ´ דנה בזה ומגיעה למסקנה שזה באותו מקום שעושים את זה היום. וכי כל אותם אמוראים שדנו בזה לא ידעו שעם ישראל כבר דורות על גבי דורות עושה באית מילה במקום הידוע? אלא - כנ"ל.
ב. לגבי הפרשנויות למשנה - כל פעם שאמורא בגמרא מעלה אפשרות להסביר את המשנה הוא מחוייב להתאים את עצמו ללשון המשנה ולהגיון שבה. לא נאמרים דברים סתם. לפעמים מעמידים באוקימתאות שנראות לא סבירות או יותר נכון לא כל כך מצויות מבחינת המקרה, אך הסיבה לכך היא שמה שמעניין את התנא הכותב זה לאו דווקא המקרה המצוי אלא לפעמים דווקא המקרה המוזר ויוצא הדופן כי בו מתחדדת או מתבררת הלכה מסויימת או חידוש ייחודי ובדיוק את זה הוא בא להשמיע. את המקרים הפשוטים לא צריך לומר.
היו ראוי להביא דוגמאות להמחשה אבל סלח לי שאקצר מפאת הזמן.
בהצלחה רבה בהמשך הבירור ומקווה שדברי הועילו.
אם צריך פנה שוב
יוני
yony@makshivim.org.il