שאלה
בס"ד
שלום לכב' הרב
אמרו חכמים שמאז שנחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.
אימרה זאת באה לבטא שלא משנה מה יחשבו רבנים או חכמים או אנשים. מה שקובע אינם הדעות אלא המעשים. יען כי הדעות מבטאות את רצונותיהם של האנשים, ואילו המעשים [ההלכה] מבטאת את עבודת האלוקים.
משום כך, אם מה שהוא אפשרי מבחינת ההלכה, אין זה משנה כלל מה יגידו או יחשבו.
ההלכה אינה נפסקת מן השו"ע אלא במשא ומתן הלכתי מתוך עיון בספרות השו"ת [כך הוא באופן היסטורי אמפירי].
אין זה משנה כלל מי מנהל משא ומתן זה.
לנו אין סמכות רוחנית אחת כמו האפיפיור והוותיקאן.
אם פסק ההלכה עומד באמות המידה ההילכתיות ואם הציבור מקבל פסק הלכה זה על עצמו, הרי שהוא מחייב ותקף.
אודה להתייחסותך לדברים.
תודה.
תשובה
בסד
שלום רב
1. ההלכה [הולכת] מכאן שמה כי היא מתקדמת עם ההסטוריה ואינה עומדת במקום.
2. ההלכה נקבעת לפי רוב ,כמו שגם נהג השולחן ערוך שקבע את ההלכה וסיכם את כל הדעות לפניו על פי רוב.
3. התורה בעצמה נתנה כוח לחכמים שבכל דור לשנות את ההלכה.!!!
שנאמר "לא תסור מכל אשר יורוך."
4.לאחר השולחן ערוך גם כן ההלכה ממשיכה ללכת לפי חכמי הדורות.
5. ישנם כללים בדרכי פסיקת ההלכה.
6 כל חכם ומנהיג בדורו יכול לחדש ולהוסיף ןלהביע דעה בהלכה .
6 יש גם אצלנו חובת ציוט לחכם של העיר ,רב העיר הנקרא "מרא דאתרא"ועל פיו ישק כל דבר בעירו.
בברכה