שאלה
שלום הרב שי פירון,
אני לומדת בפנימיה בגולן ששם לא מחריכים אותי להתפלל ומאז שבאתי לפה הפסקתי להתפלל.. הרמה הדתית שלי נשארה אבל הפסקתי להתפלל וזה משגע אותי!!! לפני שלמדתי פה למדתי באלקנה ושם היה לי רע אבל הצלחתי להתפלל.. אני חזקה ממש מבחינה דתית [לפחות מנסה להיות..] ואני ממש בוכה כל בוקר שאני מבינה שזה לא הולך לי!!! השאלה שלי איך אני אוכל להצליח להתפלל שוב? ? ?
מקווה שתענה לי במהרה...
אני
תשובה
ב"ה
שלומות
ב"ה, את חשה בצימאון לתפילה ומצבך מצטייר - בצדק - כמצב לא נורמאלי.
ניתן להשיב לשאלותייך בשני מעגלים שונים. האחד - הצעות פרקטיות איך להתמודד עם קשיים בתפילה.
כגון:
א. להשתדל להתפלל רק חלקים מהתפילה שאליהם את מסוגלת להתחבר כגון תפילה העוסקת בחולןים המתאימה לחולים ולפצועים הרבים.
ב. לעסוק בקריאת שמע ובמקביל בלימוד ענייני תפילה כגון מהספר "דע מה שתשיב לעצמך" וסיפורי צדיקים המחממים את הלב.
ג. לשיר את התפילה. ישן מנגינות אהובות המרוממותץ את הנפש. ניתן להצמיד אותן למילות התפילה ופשוט לשיר אותה.
אבל, מן הצד השני אני חושב שהתמונה מורכבת יותר. מנין נובע חוסר הצורך וחוסר היכולת להתפלל. האם הוא תוצאה של בעיה אמונית? האם הוא תוצאה של טשטוש היכולת לבטא כלפי חוץ את העולם הרגשי? שמא הוא נובע מחוסר הבנה בדבר מקומה ומשמעותה של התפילה?
לאבחון התופעה יש ערך גדול כיון שרק כך ניתן לטפל בשורשי הבעיה.
אני מציע לך לבחון את הדברים ורק אחר כך לשאול שנית כך שנוכל "להתאים" את דרכי ההתמודדות לגורמי הבעיה.
ביקר,
שי