שאלה
הרב שלום,
אני מאמינה בקב'ה ללא ספיקות, אך איני חקרתי דברים. השאלה שלי היא האם זה הגיוני ונכון להאמין באמונה תמימה בלי חקירה? האם איני כביכול "עובדת על עצמי"?
תודה
תשובה
שלום וברכה
אמונתו של אדם בנויה בדיוק באותה דרך שבנויה אהבתו, לאמור: אין מסלול אחד הנכון לכולם. את אוהבת באותה צורה שבנויה נשמתך, ואת מאמינה באותה צורה שמאמינה נשמתך.
אם טוב לך במקום בו את נמצאת, ואת זורמת עם אמונתך – טוב להמשיך כך. אחת הסיבות (אך לא היחידה) היא שהחקירה בוודאי תצליח לנפץ בהתחלה את האמונה התמימה וכך בטוח שתהרסי דבר מה, אולם כלל לא בטוח שהיא תצליח לבנות דבר מה אחר, ואם כן – למה זה אנכי.
על כן, טוב ללכת בדרך בה את חשה שמתאים לך, ואת ההסתבכויות והחשש שמא את עובדת על עצמך להסיר מכוח העובדה שקשה לחשוש חשש כזה אחרי 4000 שנה שעולמנו האמוני קיים. יש אמנם הרבה שאלות, אולם ישנה נקודה יציבה ממנה אפשר להתחיל.
כל טוב