שאלה
בס"ד
שלום!
אני מאמינה בקב"ה ובתורתו, ותמיד חשבתי שאדם לא יכול לבחור לו את המצוות שנראות לו נכונות,שהסיבה שלהן "מוצדקת" או שמתאימות לימינו, והשאיפה תמיד צריכה להיות לקיים את כל המצוות וההלכה. לאחרונה שמעתי על מצב שאומר שאם יהודי רואה בשבת אדם קבור תחת אבנים והוא יודע שזה גוי, אסור לו להציל אותו. הייתי רוצה שכבוד הרב יוכל לשפוך קצת אור על ההלכה הזו, מכ אופניה (האם מותר להזעיק עזרה,או דרכים אחרות לפתור את הבעיה) מכיוון שזה דבר הראשון שאני לא חושבת שאוכל לקיים אם אתקל בו. כמעט ובטוח שבחיים לא אתקל בדבר כזה בחיי, אבל עצם הידיעה שאני לא מסוגלת לחשוב שאני אקיים את זה מאוד מפריעה לי.
שאלה נוספת: מה עושים כאשר באמת יש מצווה כלשהי וכמה שלא חוקרים אותה ומנסים להבין אותה, מרגישים שפשוט אי אפשר ל"קבל" אותה?
תשובה
ב"ה
שלומות,
הבעיה אותה ציינת מתוך מה שנאמר במשנה היא בעיה שלא מתיישבת עם הצדי המוסריים להם הורגלנו.
לכן, צריך להכנס לראש של חכמים ולהבין את הפנימי של ההלכה. ובכלל, במקרה זה, יש גדר הלכתי שנקרא: "מפני דרכי שלום" היינו שאם הגויים ידעו שאנו לא מטפלים בפצועים גויים הרי שלא יטפלו ביהודים במקום אחר והנזק יהיה גדול. לכן, הפסיקה הלכה למעשה משתנה.
ובכלל, המצוות הן בעלות ערך פנימי ואינן מסורות להבנה האנושית. איפה שמבינים - נהדר ואיפה שלא מבינים - שמחים על הנסיון האלוקי הבוחן עד כמה אנו נאמנים לה'
ביקר,
שי