שאלה
שלום,
יש לי בעיה שלצערי אינני מצליחה לתקן אותה ולעבוד עליה.
אני דתיה מבית דתי ותמיד הייתי כזו, אבל לא מזמן תפסתי את עצמי שכאילו הכל סתם.. שאני לא באמת מחוברת למה שאני עושה ולמצוות שאני מקיימת.. כאילו מקיימת מצוות מהרגל אבל לא מצליחה להתחבר למהות הפנימית של זה. גם אני לא מרגישה מבפנים את ההתלהבות שאמורים להרגיש ואת החיבור העמוק לקב"ה וזה ממש מעציב אותי.. כאילו אני נזכרת למשל באיך אהבתי את הקב"ה כשהייתי קטנה, בתמימות ילדותית כזאת, ואני ממש מתגעגעת להרגשה כזאת שיש משהו כזה שממלא אותך מבפנים בשמחה ואושר.. אבל לא יודעת, עכשיו כמה שאני מנסה להתקרב אני מרגישה שאני לא מצליחה.. אני קוראת ספרים על אמונה, שומעת הרצאות.. ובשכל באמת שאני מבינה הכל- אבל עדיין לא מצליחה להביא את עצמי לידי ההרגשה הזאת של ההתלהבות מבפנים, לא מצליחה להתחבר ולכוון בתפילה כמו שצריך, וכן הלאה.. כאילו הכל עובר לידי ולא באמת נכנס פנימה.. כל העניין כבר ממש ממש מעציב אותי, והיאוש כבר מתחיל לחלחל... מה עושים? :(
תשובה
בס"ד ליקבה"ו
שלום לך,
כשכתבת את השאלה הזו הזכרת לי ממש את מה שעבר (עובר) עלי. הגעגועים לתמימות של הילדות. הרצון לחיות את מה שמבינים.
בכלל, זו נקודה מאוד מהותית- לחבר בין השכל ללב. לפנימיות הלב. איך עושים את זה?
השכל, בגלל שהוא עובד על דרך של היקש והבנה פשוטים, הוא מאוד דינמי ומשתנה, וקל לו להתחבר להבנות חדשות. לעומתו, הלב, הוא אוהב את מה שיותר נוח ורגיל. הוא תמיד יעדיף את המוכר והטוב.
אז מה עושים?
פשוט הופכים את מה שמבינים למוכר וטוב. לא רק מוכר, חשוב גם טוב.
זה חשוב מאוד כל מה שאת עושה, שאת מנסה להבין את הדברים ולשמוע חזור ושמוע אותם. וזה גם יעזור לך. קשה לראות ולהרגיש את זה עכשיו, אבל עם הזמן זה פשוט ישנה לך את דרך החשיבה שלך עד שתתרגלי לדברים שאת שומעת כאילו היו פשוטים וברורים. כמו שהם היו כשהיית ילדה.
אבל זה לא הדבר היחיד שחשוב ונכון ומועיל לעשות. מעבר להבנה הכללית בתודעה, חשוב גם לקחת גם נקודות קטנות לעבוד עליהן בהדגש. תבחרי לך דבר שהכי חשוב לך עכשיו, בעיקר כזה שאת מרגישה שהכי קרוב לליבך ותתחילי איתו (כוונה בתפילה, מידה מסויימת. חשוב מאוד לקחת פרט קטן ולא- אהבת ה´. או תפילה. תקחי נגיד לראות שהכל טוב וכדו´). מעבר להרבה לימודים שתנסי ללמוד עליו ולראות אותו מכל מיני זוויות של גדולי ישראל שונים (אגב, מומלץ למצוא מישהו שמתחברים לדבריו בקלות), חשוב מאוד שתנסי להוריד את המ שהבנת לחיים עצמם. קראת קטע על השגחת ה´ על העולם? בלימוד שלך תנסי להבין היטב את עצם העניין, אח"כ תביני, עדיין כשאת מול הספר, איך זה בדיוק נכנס בעולם, ואם יש שאלות תשאלי אותן בצורה ישרה וברורה, שיהיו מוגדרות, וכך גם תמצאי תשובות ברורות. אחרי תקופה מסויימת של בירור בדעת, תרדי עם הדברים לחיים עצמם. כשאת הולכת ברחוב, תתפסי נקודה מסויימת ותראי דרכה את ההשגחה של ה´. תזכרי במה שלמדת. אני יודע שבהתחלה זה קצת יבש, וחשוב מאוד לא לכפות יותר מידי, אז תתבונני בזה קצת ותמשיכי הלאה לחשוב על שאר הדברים שמעניינים אותך ביום יום. ככה תעלי את הנושא, ותבחני אם באמת הוא יורד לעולם. אם לא, למה? אם כן, מעולה ותמשיכי עם זה עוד עד שתרגישי קצת מיצוי (לאו דווקא שאין לך מה לעבוד עם זה, אלא שפשוט הגעת למקום שצריך להמשיך ועוד נחזור לעבוד על הנקודה הזו), והלאה לנושא הבא.
בדרך זו הופכים את מה שהבנו לדבר מעשי ופשוט. לדבר חי ונושם.
עוד דבר שמועיל מאוד, אחרי שלמדת, שנייה לפני שאת יוצאת לחיים לראות את הדברים, תבקשי מה´ שיפתח את דעתך, עינייך וליבך לדעתו האמיתית. תנסחי את התפילה על פי מה שלמדת, עם הפרטים שהבנת, ועל פי הלשון שלך. (אפשר גם לומר: "אמר ר´ בנימין הכל בחזקת סומין עד שמגיע הקב"ה ופוקח עיניהם של ישראל"...)
בהצלחה רבה לך בהכל, ונשמח שתמשיכי לפנות אלינו,
עדיאל
calev72@gmail.com