שאלה
לרב שלום!
1. לפעמים יש לי שאלות באמונה שמציקות ולא מרפות ולא משנה את מי אני שואלת, שום דבר לא מספק אותי ואז זה גורם לי לחשוב דברים כמו "אולי באמת הקב"ה לא קיים ואני מבזבזת את החיים שלי בניסיונות נואשים למלא את רצונו של מישהו שבכלל לא קיים?" אני אמנם ממשיכה כרגיל וזה ב"ה לא גורם לירידה אצלי בקיום המצוות (לפחות לא שאני שמה לב) אבל זה גורם לי להרגיש מאוד עצובה וזה קורע אותי מבפנים כי השכל לא נותן לי מנוח עם שאלות שכביכול סותרות את קיומו של אלוקים אבל הרגש, הרגש מושך אותי כלפי האמונה, אני מרגישה בלב שי אלוקים ושהוא אוהב אותנו ורוצה בטובתינו. הכאב הזה כל כך חזק בגלל שאצלי גם הצד הרגשי חזק וגם הצד השכלי חזק, ב"ה ניחנתי ברגישות גבוהה ובראש "מפולפל" אם אפשר לקרוא לזה ככה, ולכן אף אחד מהצדדים (השכל והרגש) לא מנצחים במאבק ואני נקרעת מבפנים. מה לעשות?
2.לפני כמה זמן היתה לי שיחה עם מישהו במשפחה שבין השאר היתה בנושא אמונה, בשלב מסויים הוא אמר דבר כזה: הרבה פעמים אחרי שאנחנו שואלים שאלה מאוד קשה באמונה ומנסים לענות עליה ואחרי נסיונות רבים לא מצליחים, בסופו של דבר אנחנו פשוט אומרים לעצמינו;"למרות שאין לי תשובה, אני מרגיש/ה בלב שיש אלוקים ושכל מה שלימדו אותי כל השנים זה נכון, וההרגשה הזאת מספיקה לי בשביל להמשיך לעבוד את ה' באמונה". אבל בעצם, ה"הרגשה" הזאת, שאומרת שיש ה' בעולם, נובעת מכך שהחדירו את זה בנו כל השנים, אנחנו קוראים לזה "הרגשה" ובטוחים שזה בא ממעמקי הנפש (ככה לפחות אני הייתי בטוחה עד שהוא העלה את הנקודה הזאת), אבל זה לא ככה, זה בגלל ה"טיפול" הפסיכולוגי הזה שעשו לנו לאורך כל השנים, זה נכנס לנו כל כך עמוק לתודעה עד שאנחנו לא יכולים להבדיל בין זה לבין האינסטינקטים והרגשות האחרים שלנו וחושבים שזה אחד מהם. אז אולי בעצם, ההרגשה הזאת, שתמיד אמרתי לעצמי שהיא לא סתם שם, היא בטח שם בגלל שהקב"ה זרע אותה שם כדי שאם אני אגיע למצב של מחסור בתשובות היא תעזור לי למצוא את הדרך חזרה אליו, היא לא הרגשה שהקב"ה זרע, אלא הרגשה שההורים שלי והמורים שלי זרעו ואז בעצם אני לא יכולה לסמוך עליה, כי אם הייתי נולדת למשפחה נוצרית אז ההרגשה שלי היתה שהנצרות היא האמת וכו'.
אגב, כשאני שואלת את עצמי את השאלה הזאת אז באמת כל האמונה שלי מתערערת כי הרגש שלי הוא הבסיס הכי חזק לאמונה שלי (מכיוון שרוב השאלות
תשובה
שלום רב:
חשוב לעשות סדר בדברים, האמונה טבועה בתוך ליבו של כל נברא ובוודאי אצל היהודי,הבירורים השכליים הם רק אמצעי עזר שמסייעים לסדר את הלב והנשמה לפי הטבע האמיתי שלהם.
יהודי כשהוא שומע את שמו של הקב"ה הוא כולו מרגיש התעלות מחמת התרגשות של הנשמה והלב בקירבו.
חזקי ואמצי ואל תסתבכי בסיבוכים מיותרים, משל למה הדבר דומה לאדם שמחפש סיבות לארוחת הבוקר הרי הסיבה רק אמורה להיות כגורם המעורר את התיאבון והשאר זורם מאיליו.
מיכאל ברום.