אמא שלי לא מקבלת שאני יחזור בתשובה

שלום רב!
ממכתבך נראה שאתה נמצא בדילמה לא פשוטה. הרצון להתקדם ולהתקרב לקיום מצוות, ומצד שני אמך שלא כ"כ רוצה זאת.
ההתנגדות של אימך, היא מחסום קשה למרות הרצון העז שלך לחיות חיי אמונה ותורה.הורים מאוד אוהבים את ילדיהם. הם גידלו אותם, השקיעו בהם, האכילו אותם והלבישו אותם (ועדיין עושים זאת) ובדרך הטבע הורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם. אז למה ההתנגדות הגדולה שלהם לצעד הזה?
כשילד בא ואומר להוריו שהוא רוצה ללכת בדרך אחרת מזו שהוריו רוצים שילך בא- להורים בד"כ מאוד קשה- הם רואים את ילדם בוחר בדרך שבעיניהם היא פחות טובה. זה קשה וכואב להם.
הם מרגישים לפעמים שבנם רוצה להגיד להם שהם לא מספיק טובים עבורו, שהם לא עשו מספיק. זה מצער אותם כי לשיטתם הם ניסו לתת את הטוב ביותר.
כל נושא החזרה בתשובה מאיים עליהם, הם חוששים שהם הולכים לאבד את הילד שלהם. הילד שלו הם נתנו את הנשמה (והגוף) כל השנים. ולפתע הוא הולך בדרך שונה, דרך שתהפוך אותם ללא רלוונטיים עבורו, ללא משמעותים, בעיניהם, הילד שלהם יאבד להם, לטובת דרך מוזרה, שהם אינם מאמינים בה ולא מעונינים בה. זה פשוט מפחיד!
אני בטוחה שאמך נתנה לך הרבה ועוד יש לה הרבה מה לתת, יכול להיות שפחות בתחומים מסוימים ויותר באחרים, ועדיין היא דמות רלוונטית ומשמעותית עבורך, גם אם תחזור בתשובה. אך היא עדיין איננה יודעת זאת.
בנוסף, לעיתים הורים חוששים שבנם רוצה לשנות גם אותם ובד"כ זה מאיים עליהם. הם אנשים בוגרים שלא רוצים לשנות את דרכם בשלב זה של חייהם ולא רוצים שאף אחד יכריח אותם לעשות זאת.
כתבתי זאת, כי מאוד חשוב לדעת מה גורם להורים להתנגד לתהליך כזה. יכול להיות שלאמך יש סיבות אחרות אבל כתבתי כאן כמה נקודות למחשבה. מפני שכאשר יודעים את הגורמים אפשר לנסות ולעקוף את הבעיה, להיות רגישים לנקודות כאלו ולדבר על כך בצורה פתוחה עם ההורים.
צריך לזה הרבה הרבה ענווה. לדעת שאני לא מנסה לשנות אף אחד. (מקסימום לשנות את עצמי), לדעת שאני לא מנסה להיות יותר טוב מאחרים אלא לבחור לי דרך בשבילי שתהיה טובה לי.
לדעת שזה מאוד מצער את ההורים כשאני בוחר דרך אחרת משלהם. לדעת שבנקודות מסוימות אתה אולי לא מסכים איתם אבל יש להם עדיין הרבה מה לתת לך. כתבתי "לדעת", אבל כשזה "ידוע" זה גם מוקרן לסביבה. בצורה כזו הוריך ירגישו שאתה עדיין בנם ואוהב אותם ורוצה את תמיכתם ועזרתם ורק בנקודה מסוימת אתה בוחר אחרת מהם. נראה לי שאם המסר הזה יועבר אליהם ממך, בין בע"פ, בכתב או אפילו רק בתחושות שיזרמו ממך אליהם, ההתנגדות של אימך תפחת בצורה משמעותית.
לא כתבת בן כמה אתה, אני מניחה שאתה מתחת ל-18. אמך צודקת שאתה בשלב שעדיין ברשות הוריך. עם זאת, הרצון שלך להעמיק ולהתקדם באמונה ומצוות הוא רצון כן ואמיתי שנובע מרצונך לגבש לעצמך זהות ייחודית עצמאית משלך
באופן כללי לגבי כל התקדמות, כשהיא הדרגתית היא בד"כ יותר משמעותית ואמתית. ממכתבך אני מבינה את הרצון התחבר לתורה. הרצון הזה צריך להיות משולב עם הרבה סבלנות. סבלנות לבירור, לתהליכים שאורכים זמן, סבלנות לעכל את השינויים בחייך. אני מאמינה שבצורה כזו, גם להוריך יהיה יותר קל להסתגל לשינויים אלו.
מאוד מומלץ למצוא דמות בסביבתך הקרובה שתוכל לעזור לך בתהליך זה. דמות שתוכל להדריך אותך להתקדמות צעד צעד ותוכל ללוות אותך ולהוות מענה לשאלות ולקשיים שיעלו.
מכיוון שאתה עדיין נמצא ברשות הוריך יש דברים שאולי לא תוכל לעשות בצורה השלמה ביותר אבל בשביל המציאות הספציפית שבה אתה נמצא עכשיו זה יהיה מספיק. לכן מאוד חשוב להיעזר במישהו שידריך אותך בצורה רצופה. שידע את המצב שבו אתה נמצא ויוכל לחשוב איתך ביחד איך להתקדם. (אשמח לעזור לך למצוא מישהו מתאים אם תרצה בכך).
בהצלחה רבה! אשמח לעזור בכל דרך שהיא.

הלל.
hall.alis.77@gmail.com