אם נחזור להיות חברים אני אגע בו

שלום לך.
שאלתך היא שאלה מצוינת, שאלה בריאה ומובנת. ישנם אנשים חולים, שמנתקים קשר בלי שום קושי וגם יוצרים קשר בלי שום קושי, אבל גם רמת הקשר היא בלי שום. . .
יצרת קשר. את כבר בגיל מבוגר (יחסית), לא בכיתה ט´ ומטה. אם היית קצת יותר גדולה הייתי שואל האם אתם כבר מוכנים לחתונה, מנסים לעבוד בכיוון – להתבגר, להבין בפני מה אתם עומדים ו. . . ´לקפוץ למים´.
אבל, כפי שבטח מובן גם לך, זה ממש לא המצב. לא בצורה שאת מתארת.
ואם כך, כפי שאת כותבת, הפרידה היא נכונה.
אז בעצם, אם נסכם, השאלה היא איך להחזיק מעמד עם הניתוק. נכון?
חשוב להבין את הנקודה הזו, שהשאלה היא לא האם להחזיק מעמד אלא איך. לפעמים, כאשר היצר רוצה להחליש אותנו, הוא גורם לנו לחשוב שמשהו בלתי אפשרי, וכך אנחנו מתייאשים לפני שבאמת ניסינו. זה לא המצב שאת מתארת וחשוב שתשמרי על ההבנה הזו. תמיד אפשר וצריך לנסות לעשות את הצעד הנכון. אין כזה דבר שהצעד הנכון הוא בלתי אפשרי. הוא יכול להיות (והוא אכן) קשה, הוא יכול להיות קרב ממושך, הוא יכול להיות מלווה בנפילות כאלה ואחרות, אבל אין ספק שהוא אפשרי.
אז איך בכל זאת עומדים בזה?
שתי הצעות יש לי – האחת היא להעסיק את עצמך בדברים אחרים. תמצאי חברות, ספרים, משחקים, התנדבויות, השקעה בלימודים וכל דבר אחר שיוכל לעזור לך. העיקר – תעסיקי את עצמך בקשרים אחרים ובכל דבר אחר.
זה כמובן לחלק מהזמן.
לחלק האחר, שמצד אחד כדאי שהוא יהיה ומצד שני כדאי שהוא יהיה המיעוט, יש שתי דרכים. הראשונה, ותחשבי האם אתם יכולים לעמוד בזה, זה קשר על אש קטנה מאוד. מכתב פעם בשבועיים שלושה, עם ניסוח זהיר ולא ´קרוב מדי´. כך תוכלי להקדיש חמש דקות ביום שבהן את חושבת מה תכתבי, מה עבר עלייך, כותבת את זה בתור ´נקודה´ על איזה דף ובסוף התקופה מתיישבת, מסתכלת על ה´נקודות´ שהעלית וכותבת את המכתב. דרך כזו מאפשרת ´פורקן´ לקושי. בכל יום ברגע שתזכרי בו תוכלי להגיד לעצמך ´זה בסדר, יש לי זמן בשביל לחשוב עליו, לא צריך למחוק הכל מהראש, רק צריך לעשות את זה בזמן המתאים´.
הדרך השנייה לזמן עם עצמך הוא לחשוב קצת, בסוף כל יום, לא דווקא עליו, אלא מי את, לאן את הולכת עם החיים, מה הקשר הזה נותן לך להם. מחשבות שכאלה יעזרו לך לבנות את האישיות שלך, לייצב אותה, וכך להתבגר, להחכים ולשלוט בעצמך יותר. בעזרת ה´, כאשר הקשר יתחדש, תוכלי לחזור אליו בוגרת יותר, חכמה יותר, כפי שאני מקווה שגם חברך יהיה.
לא נכנסתי לשאלה האם להשתדל לחדש את הקשר, האתגרים שבקשר בין ´דתי´ ל´מסורתי´. זה לא היה תחום השאלה ולכן לא עניתי על זה, אבל כדאי אולי, בין שאר המחשבות, לשים לב גם לקשיים שיכולים להיות לכם בעתיד, אם תרצו לחדש את הקשר, בתחום הזה. אולי, אם תשימי לב לקשיים, תגלי שזה קשר שלא נועד להחזיק מעמד במבחנים הארוכים שהחיים מזמנים לכם.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il