שאלה
שלום,
כתוב בספרים שלא כדאי שיהיה קשר בין בנים לבנות עד לחתונה (כלומר עד לגיל שבו יש מוכנות לחתונה).
איך תבוא המוכנות הזו אם לא יהיה קשר בין המינים ולא יבין מין את הצד השני?
באיזה גיל באמת רצוי וכדאי להתחתן או לחפש בת זוג?
ואיזה שיקולים צריכים להיות הכרחיים בבחירת בת הזוג?
האם לא יכולים להיות בנים עם בנות בצורת שבט של תנועת נוער והאם אתם באמת חושבים שזה לא יכול לתרום בצורה משמעותית לשני הצדדים כל עוד רמת הצניעות של השבט גבוהה?
לדעתי האישית בכל אופן, קשר בין בנים לבנות באמצעות מוסד ערכי, חינוכי יכול מאוד לתרום לשני המינים להכיר אחד את השני ולהתקדם מאוד בתחום בינו לבינה כל עוד זה בהשגחה מסויימת והרמה הצניעותית והמוסרית- דתית גבוהה.
תשובה
שלום רב לשואל.
השאלות שלך הן שאלות מצוינות שנידונו הרבה הן בשיחות עם רבנים והן באתר שלנו.
השאלה המרכזית שלך היא האם ההפרדה בין שני המינים לא מזיקה ליצירת הקשר בעתיד.
הקב"ה יצר לנו טבע ויכולת עצמית להכיר לכבד ולאהוב את המין השני. אתה צודק בנקודת הנחה שלך שמי שלא הכיר אף אשה מימיו יהיה לו קצת יותר קשה להתמודד עם השינויים שיש בין הגבר לאישה, אך הגברים משלימים את זה מהר מאוד. האמת היא שכל עוד לא מגיעים לחיי נישואין, לחיים של נאמנות גמורה ונתינה אין סופית זה אף פעם לא אותו קשר טכני שיש בין בנים ובנות בסניף. בסניף - לא יכולה ואסור שתהיה אותה אהבה ואותו קשר שדורש את אותה התחשבות במין השני בצורה משמעותית. כל עוד הקשר הוא מוגבל וטכני הוא נשאר במקומות רשמיים בלבד ולא משקפים את המידות האמיתיות של הצד השני. אף פעם מדריכה לא תבכה לפניך בסניף ותצטרך להבין ולהכנס לתוך נפשה, ואף פעם לא תצטרך להיות ער כל הלילה כדי לתת למדריכה שאיתך לישון כי היא צריכה כוח מחר ללכת לעבודה.
אתה רואה שיש ציבורים גדולים בעם ישראל שלא מכירים את המין השני וכשמגיעים לחתונה לא רואים אצלם 'חסר גדול' יחסית לעולם החילוני הפתוח.
דווקא ההפך הוא הנכון. במחקרים שעשו פסיכולוגים עולה שדווקא גברים שהכירו יותר נשים בתקופת רווקותם מתקשים למצוא את הכלה שלהם, וחיי הנישואין שלהם יותר קצרים בממוצע. דווקא אדם שהכיר נשים בעבר שלו, התמימות שלו כבר סדוקה והוא מאוד השוואתי וממילא חיי הנישואין שלו פחות בריאים.
ההצעה שלך לקיים חיי חברה מעורבים במקום ערכי היא לא פשוטה כלל וכלל. האם אתה יכול לערוב לכל האנשים שם שלא יכשלו ויסחפו בבעיות של דיבור מיותר קלות ראש נגיעה וכן הלאה?! גם אם אתה אומר לי שכל החברה אצלך צדיקים עליונים, האם אתה יכול לערוב לשבט הבא אחריכם שלא ייכשל באותה מסגרת שאתה יוצר?! הרי אתה יודע עד כמה גדולה המשיכה בין בנים ובנות, וכמה טבעי הקשר הזה. אם נראה בדברים הללו היתר, הסכנה גדולה שיבואו ויאמרו אנשים שצריך גם לעשות טיולים מעורבים כדי להכיר את הצד השני יותר טוב גם במצבים טבעיים ואין סוף לדבר.
בקשר לגיל הנישואין. הדבר מאוד אישי ומשתנה. יש כאלה שמתאים להם להתחתן בגיל שמונה עשרה, ויש כאלה רק בגיל עשרים וחמש. הדבר תלוי בבגרות של הבחור, בעיסוק שלו, בשמירת הטהרה שלו בזמן הרווקות שלו ועוד ועוד. אצלנו בישיבה למשל מתחילים עם השידוכים בגיל 22/3 בממוצע.
גם השיקולים ההכרחיים מאוד משתנים. יש דברים משותפים כמו יראת שמיים, צניעות ולדאוג שתהיה כמיה וזרימה בין בני הזוג ולא להתמקד בקשר שכלי בלבד. אבל יש גם הרבה דברים אישיים כמו מראה חיצוני, התאמת אופי וכד'.
האדם צריך ללמוד ולהכיר את עצמו ולדעת מה אצלו חשוב ומה טפל.
אם תרצה להגיב או להמשיך ולהיות בקשר תוכל לשלוח לי אימייל ל
liad_orian@walla.com
ליעד.