אם זה בסדר להתאפר?

שלום לך יקרה!
כיף לשמוע שאלה שכל רצונה הוא בירור אמת על מנת לעשות רצון ה´, זה בהחלט מיוחד!

כשבאים לדון בסוגיה זו של ´צניעות´, לפני הכל הרשי לי לרגע להתייחס ליחס שלנו לעניין הצניעות באופן כללי. נעמיד לרגע על "ספסל הנאשמים" מישהו אחר. שמו של הנאשם האמיתי הוא "אסוציאציה", דהיינו התגובה הבלתי רצונית שמתעוררת בדמיוננו בשעה שמזכירים לנו מושג כלשהו.

כמה פעמים, למשל, אנו חורצים משפט על אדם מסוים מפני שהוא "לא נראה לי"?.. על סמך מה הוא "לא נראה"? סתם, קשר דמיוני עם איזו דעה קדומה על צבע עורו, סגנון דיברו, הייחוס או חוסר הייחוס המשפחתי שלו- ובזה סתמנו עליו את הגולל..
כך אנו שופטים, לעיתים קרובות, אנשים, וכך אנו נוטים לשפוט רעיונות, מסקנות וכדומה.

את כל זה הקדמתי כיוון שגם את המושג "צניעות" אנחנו הרבה פעמים מייחסים ומחברים למשהו קשה ולא נעים, משהו שחונק ו"סוגר אופציות" מבחינת הבנות. כמו שציינת ש"תמיד כל הבנות ה"דוסות" אינן מתאפרות", וקל לנו מפה לשפוט את כל אלה המתאפרות כ"לא דוסות" או לא צנועות מספיק... וזה עוד בלי שבדקנו את העניין בצורה "נקייה".

לפני שהגיד את דעתי בעניין חשוב לי מאוד לציין, שדבריי נאמרים באופן כללי מאוד,
כיוון שאינני יודעת באיזה מוסד לימודים את לומדת ומה הכללים שנקבעו בו ראוי להזכיר גם שאולפנה היא מעין קהילה וכמו שבקהילה יש רב המקום (המכונה "מרא דאתרא" - אדון המקום) והוא הקובע את הלכות המקום, ואל לא לאדם, גם אם הוא רב שחולק על פסיקתו לבוא למקומו של רב קהילה מסוים ולנהוג ההיפך מהוראתו. וכן גם לגבי אולפנה בה יש הדרכה מסוימת עלינו לכבד אותה ולנהוג כמותה.
כך שאינני באה לחלוק על אף אחד ובטח שלא על מוסד לימודים שיש לו כללים ושיקולים משלו.

אז נתחיל מזה שמותר, צנוע וראוי להראות יפה וטוב.
ביהדות אין התייחסות שלילית ליופי, אלא להפך. ישנם תיאורים רבים על יופי המקדש ועל בגדי הכהן. אומרים שבית המקדש הוא המקום הכי יפה בעולם, ומי שלא ראה את בית המקדש, לא ראה יופי מימיו. מסופר גם על האמהות שהיו יפות. אין פסול ביופי, אלא להפך.
יופי הוא עניין סובייקטיבי. בגמרא כתוב שאסור לאדם להתחתן עם אישה לפני שראה אותה. למה? כדי שיראה אם היא נאה בעיניו. אישה צריכה להיות יפה בפני בעלה, לא בפני כל העולם. זה לא שהכי חשוב הצד החיצוני, אבל כן צריך שתהיה נאה בעיניו שלא תגרום לו לדחייה.
השאלה היא איך מתייחסים אל היופי הזה, או יותר נכון מה עושים עם היופי הזה. מכאן אני חושבת נבעה השאלה שלך. כיום רואים נשים שמתעסקות רבות עם היופי החיצוני, יופי שנובע מכך ששמים דגש על ההופעה והתעסקות עם הצד החיצוני.
עם היופי צריך לדעת איך להשתמש. זאת אומרת, מותר להתאפר ומותר ללבוש בגדים נאים, כל עוד זה בגבול הטעם הטוב, בצורה עדינה וצנועה. לא צריך להזניח את הצד החיצוני, אבל גם לא צריך להגזים בהתעסקות איתו.

לא מצאתי עדיין שום דעה בהלכה שאוסרת להתאפר.
כל הדיונים הם לגבי מתי- באיזה גיל ואיך- באיזה כמות..
נראה לי שהעניין הוא סובייקטיבי, רק את יכולה להחליט עם עצמך מאיזה מקום זה מגיעה עכשיו ואיך זה משפיע עליך. האם האיפור זה בשביל למשוך תשומת לב מיותרת או בגלל התעסקות מרובה בצד החיצוני? אם כן, דעי לאזן את הנקודה הזאת ולנסות להתאפר במידה הנכונה.
במידה הנכונה כולל בתוכו את התדירות, הכמות, הסיבה, והסביבה.
שאלי את עצמך מדוע אני רוצה להתאפר? מה האיפור גורם לי להרגיש? האם יש מקומות מסוימים או זמנים מסוימים שאני יותר רוצה להתאפר בהם? מדוע? מי נמצא שם? האם יש מקומות או אנשים מסוימים שאני לא רוצה שהם יראו אותי מאופרת? למה? מה ההורים שלי חושבים על העניין? כיצד אני רוצה להתאפר? מתי אני רוצה להתאפר? האם אני רואה בזה חשיבות או שזה בגדר מילוי רצון שמתחשק לי?
שתעני על השאלות האלו תוכלי להבין בצורה אמיתית וישרה את מחברותייך על הנושא ומתוך כך לפעול את האמת הנכונה לך לשם שמיים.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שכל הסיבה שאת רוצה להתאפר היא חיצונית לך והיא רק על מנת להרשים וכדומה, ויכול להיות שתמצאי משהו שהפוך, שאנשים מסוימים גרמו לך עד כה לא להיות עצמך ומנעו ממך לעשות את מה שאת באמת חושבת שנכון לך.
אל תוותרי על הבירור.
(בכל מקרה, האיפור צריך להיות עדין ולא בולט מידי.)

את מוזמנת לשתף אותי בתהליך, או לדייק ולשאול שאלות נוספות במייל האישי שלי,
בהצלחה רבה ובהערכה,
תמר אסולין
Tomight100@gmail.com