שאלה
בס"ד
א. האם אפשר\ צריך לכפות על בעל מכה לגרש את אשתו (רמ"א אה"ע סי' קנ"ד ס' ג), או שמא חוששים לגט מעושה (פתחי תשובה שם)
ב.האם יש לבעל היתר להכות את אשתו אם היא מקללתו בחינם וכו' (רמ"א שם), והאם זה מכיון שהיא תחת רשותו והיא עושה דבר עבירה (ביאור הגר"א שולח לחו"מ סי'תכ"א ס'י"ג בהג"ה "וכן מי..."
אשמח מאד לקבל תשובות מפורטות, מנומקות ובצירוף מקורות.
בתומ"ר.
תשובה
שלום רב.
ראשית לכל מן הראוי להדגיש כי בעל המכה את אשתו אינו בגדר בן אדם. הכאה אינה אופציה של פתרון בעיה בין זוגית ובודאי שאינה אופציה לגיטימית כדי להשליט את מרותו. עי' בית יוסף אבה"ע סי' קנ"ד בסוף הסימן מ"ש בשם רבינו שמחה. שם כתב שהמכה את אשתו גרוע מהמכה את חברו כי הוא חייב בכבוד אשתו. למותר לציין שהמכה את חברו עובר בכך איסור של תורה.
לענין כפיה על בעל מכה לגרש את אשתו נחלקו הפוסקים. עי' בשו"ת הרדב"ז ח"ד סימן קנ"ז שלדעתו אין לכפותו לגרש. ועיין בשו"ע אבה"ע סי' קנ"ד סעי' כ"ב מחלוקת הפוסקים האם במקום שלא נאמר בגמרא דין הכפיה האם כשכפו הוי גט מעושה ולכן למעשה אין כופין אלא בדברים המפורשים בתלמוד. אם כי ניתן להביאו לידי מתן גט באמצעים שאינם ישירים ובכה"ג לא הוי גט מעושה.
בענין מש"כ הרמ"א שהמקללת מותר להכותה עי' מה שכתב בזה בתשובת תרומת הדשן סימן רי"ח שהוא כנראה מקור דברי הרמ"א. וטעמו שם הוא משום לאפרושי מאיסורא. וזה כדין נרצע שכלו ימיו שאינו רוצה לצאת. ועיין בים של שלמה ב"ק פ"ג סימן ט' ושם כתב שלאו דוקא על ענין זה אלא כל שעוברת על דת מותר להכותה. ענין המקללת הוא אחד מהדברים המנויים במשנה בכתובות שיוצאת שלא בכתובה כמו עוברת על דת שמוזכרת ג"כ שם. אולם לדעת היש"ש זה לאחר שהוכיחה ולא קבלה תוכחתו.
לענין קבלת תוכחה ידועים דברי החזו"א בהלכות שחיטה בשם הר"י מולין שהיום אין איש היודע להוכיח ולכן נראה שגם היתר זה של הכאה לעוברת על דת תורה אינה רלוונטית.
ועיין קצות החושן סימן ג' ס"ק א' והנתיבות שם ס"ק א' ובמשובב נתיבות שם שנחלקו האם בעובר על עשה חיוב הכפיה הוא רק על בי"ד או על כל אדם ובל"ת מוסכם על שניהם שחיוב הלאפרושי האיסורא הוא על כל אדם ובודאי שהיום אין מי שיישם זאת והטעם כנ"ל כמש"כ החזו"א.
בנוסף לזאת מכיון שע"פ חוק המדינה אסור לבעל להכות את אשתו ומאחר ואין חוק זה סותר את ההלכה הרי שחובה לקיימו.
התשובה נכתבה על ידי הרב אביגדור שילה