אכלתי לחם והיה בשקית מלא נמלים

ב"ה



ברכה ושלום.


את צריכה לשוב בתשובה שלמה על המעשה הזה שנעשה בשוגג.
עצם ההרגשה שלך :נקיפות המצפון ,ייסורי הנפש, הגועל ,המאיסות מדבר טמא ומעצם המחשבה שדבר טמא נכנס לפה -ההרשה הזו היא בראיה וטובה ,ומלמדת על עדינות הנפש שלך ועל טהרתה.
זה טוב להזדעזע וזה חלק מתהליך התשובה והחרטה וזה מוביל לחיזוק ב"קבלה לעתיד".

כחלק מהתיקון את צריכה ללמוד את הנושא הזה יותר לעומק [ולהקפיד יותר בהלכות הפה כלומר במה שיוצא מהפה ובמה שנכנס לפה].


כחלק מהתיקון את צריכה לשים לב להבא במה שהוא שלב אחד לפני האכילה ולפני שהאוכל נכנס לפה כגון להתבונן בו וכדומה .העיקרון הזה נלמד מהסיפור הבא שאילו הוא היה נוטל ידיים לפני האוכל הייתה נמנעת טעות.ועל זה צריך להתפלל להשם שלא נקלע לנסיונות ולבזיונות.
מסופר במדרש בבמדבר רבה פרשה כ

כא וישא משלו ויאמר, הלכה מי שאכל ולא נטל ידיו מה יהא חייב שנו רבותינו נטילת ידים לפני המזון רשות לאחר המזון חובה

מעשה בשעת הגזירה בחנוני אחד מישראל שהיה מבשל בשר טהור ובשר חזיר ומוכר שלא ירגשו בו שהוא יהודי וכן היה מנהגו כל מי שנכנס לחנות שלו ולא נטל ידיו יודע שהוא עובד כוכבים ונותן לפניו בשר חזיר וכל מי שנטל ידיו ומברך יודע שהוא ישראל ומאכילו בשר טהור פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו והיה סבור שהוא עובד כוכבים נתן לפניו בשר חזיר אכל ולא בירך בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר אמר לו יש לי עליך כך וכך מן הבשר שהאכלת שחתיכה עולה עשרה מנה אמר לו אתמול אכלתי אותה בח' והיום אתה רוצה ליטול ממני עשרה אמר לו זו שאכלת של חזיר היא כיון שאמר לו כך עמדו שערותיו נבהל ונחפז אמר לו בצנעה יהודי אני ונתת לי בשר חזיר, אמר לו תיפח רוחך שכשראיתי שאכלת בלא נטילת ידים ובלא ברכה הייתי סבור שאתה עובד כוכבים מיכן שנו חכמים מים ראשונים האכילו בשר חזיר אחרונים הרגו את הנפש,








בברכה,



עוזיאל



.