איסור שמירת נגיעה- מהן ההשלכות?

שלום אביחי,
השאלה שלך מתחלקת לשתי שאלות שונות.
בנוגע לשאלתך הראשונה, אני לא יודע היכן בדיוק קראת את הדברים שאתה מזכיר. האבסורד שאתה מציג הוא אכן אבסורד אבל נראה לי שהוא נובע מאי הבנה. לא נראה לי שיש מי שטוען שכאשר מכניסים מגע פיזי בקשר שבין בחור ובחורה ממילא האהבה בינם קטנה. דבר זה לא אפשרי לא רק בגלל האבסורד שהעלת אלא יותר מזה, אם הדברים האלו היו נכונים היינו צריכים להניח שהאהבה בין זוג נשוי היא פחותה מאשר האהבה שהייתה בינם לפני שנישאו ואני לא חושב שמישהו באמת מאמין בזה. לכן אני נוטה לחשוב שזה לא בדיוק מה שהיה כתוב איפה שקראת.
ובכל זאת, הדברים שאתה מזכיר בשאלה שלך מזכירים לי דברים דומים ששמעתי וקראתי גם אני, לדוגמא בספר "מגע הקסם" של גילה מנולוסון. אלא, שבניגוד למה שכתבת, הסופרת שם לא אומרת שהנגיעה מורידה את רמת האהבה. הסופרת שם טוענת שבמגע הפיזי אצור הרבה מאוד כוח רגשי ואינטימי, וכוח זה יכול לפעמים לעוור את האנשים. הסופרת מביאה דוגמא דווקא מזוג ידידים בני אותו המין, שלפעמים כאשר נכנסים לויכוח, לפעמים נגיעה קלה על היד או על הכתף יכולה לגשר בין שני אנשים ולהוריד את המתיחות בינם.
כל זה טוב ויפה כאשר הויכוח הוא על עניין של מה בכך שאין לו השלכה מכריעה כלפי העתיד. אבל, מה קורה כאשר בקשר שבין בחור ובחורה עולות וצצות בעיות מהותיות. מכיוון שיש משיכה פיזית מאוד חזקה בין שניהם, וזאת משום שברגעים אלה הם באמת אוהבים כאן ייתכן שהמגע שבינם בגלל הכוח (החיובי!) החזק והעצום שהוא אוצר בתוכו עלול לגרום להם להתעלם מבעיות מהותיות שצצות בינם שיש לייחס להן חשיבות מירבית. כאן ישנה סכנה שבמקום שיגשרו על הבעיה ע"י דיבור שיביא לפיתרון אמיתי, או שבמקרה גרוע יותר יגלו שאין מקום שהקשר ימשיך, בני הזוג האלו ייתנו האחד לשני אפילו את המגע הקל ביותר כגון לחיצת יד או חיבוק, בניסיון להימנע או לסיים וויכוח, ודבר זה יגרום להם להתעלם מן הבעיה במקום לפתור אותה. לכן רצוי שלפני שזוג מגיע לידי החלטה כי הם רוצים לבלות את שארית חייהם ביחד ולבנות בית, הם צריכים לוודא שהקשר אמיתי ומהותי.
יותר מכך, בכוח המעוור של המגע, גלומה בעיה רצינית יותר, כפי שאמרנו למגע יש כוח אנטימי חזק ביותר, וייתכן מאוד שזוג שהתחיל את הקשר ללא שמירה על איסור נגיעה ירגיש שהקשר בינם אינטנסיבי וחזק ביותר, ואז לפתע יגלה שהרבה מהקשר היה בעצם בנוי על המגע הפיזי אבל אין בינם קשר מהותי אמיתי, ודבר זה יכול לגרום לאכזבות רגשיות עצובות וחמורות ביותר (ואתה מוזמן לקרוא את הדוגמאות שהיא מביאה בפנים). אולי לזה התכוונו מי שהזכרת שאמרו שזאת אהבה שתלויה בדבר. במקרה הזה השני לא מדובר על מי שכבר אהבו אהבה אמיתי ואז החליטו לוותר על איסור הנגיעה אלא במי שמהתחלה האהבה שלהם הייתה "תלויה בדבר". אבל אף לגבי זוג שיש בינהם אהבה, העניין הראשון שהזכרתי לפני כן הוא נכון.
לפני שאני פונה לשאלה השנייה, אני רוצה להדגיש דבר מאוד חשוב. הספר שציינתי הוא ספר שלדעתי נותן הסבר יפה לשאלה מדוע זה טוב לשמור נגיעה בקשר. אבל זאת לא הסיבה שאנו צריכים לשמור נגיעה. הדברים שהסופרת כותבת הם הסברים פסיכולוגיים שאינם קשורים לדעתי דווקא ליהדות, הם רלוונטים לכל זוג ללא קשר לדתו ואמונתו, ייתכן שזה מה שעומד מאחורי המצווה אבל זה לא מוכרח. הסיבה שאנחנו צריכם לשמור נגיעה היא בגלל שנצטווינו לעשות זאת, ואפילו אם לא היה לדבר סיבה רציונלית בכלל. אנו מחוייבים למצוות התורה וזאת הסיבה שעלינו לשמור נגיעה, גם אם מחר יקום פסיכולוג שיכריז שבשביל לבנות קשר צריך שלא לשמור נגיעה, אנו נשאר נאמנים לאיסור משום שכך אנו מצווים.
לגבי השאלה השנייה ששאלת, אני לא יודע אם זה אפשרי לאמוד כמה מהזוגות הנשואים שמרו נגיעה וכמה לא, ייתכן שעשו סקר ושאלו מספר מייצג של האוכלוסיה הדתית והחילונית גם יחד האם הם שמרו על איסור נגיעה ויכול להיות שלא, אני לא מבין מה זה משנה. כמו שאמרתי לפני כן השאלה האם שמירת נגיעה מחזקת את הקשר או לא לא מעלה ולא מורידה לגבי השאלה האם היהודי צריך לשמור על האיסור הזה או לא, בוודאי שהוא צריך! ייתכן שכוונת מי שנתן את הנתונים היתה לרמוז לעניניים שהעלתי לפני כן אבל שוב אין זה לא מעלה ולא מוריד.
לבסוף, אני לא מצליח להבין למה אתה מניח שרוב הזוגות הדתיים לא שמרו נגיעה בלי שאתה מבסס את ההנחה הזאת על עובדות, ב"ה ישנם המון זוגות אשר שומרות נגיעה ובכללם אני (וד"א אני אוסיף בנימה אישית שזה רק מוסיף לקשר, וגם בגלל הסיבות שכתבתי לעיל, ולהיפך חברים שלי חילונים מעריצים אותי בגלל זה בגלל שהם מבינים שהקשר שלהם תלוי בהרבה במגע). למה אתה רואה את המגע הפיזי בין בני זוג כמובן מאיליו? זה ממש לא ככה.
מאיר, צוות ישיבת הר עציון