שאל את הרב

איך נכנסים לעובי הקורה?

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 17/01/12 10:54 כב בטבת התשעב

שאלה

שלום, אני לא יודע אם לא בעל תשובה יבין אותי לגמרי...

אני נשוי שנתיים ואב מאושר לבן זכר בן שנה.

את ההתקרבות שלי התחלתי קצת לפני שהכרתי את אישתי

והתחתנו די מהר מתוך אמונה גדולה של שנינו.

אישתי מאד מכבדת את נושא התשובה, קיבלה על עצמה שמירת שבת. הפרשת חלה כשיש לה זמן. מקווה. אם כי היא לא רואה בעצמה חוזרת בתשובה אלה מכבדת רצון בעלה.

אני לעומת זאת מתקשה בפועל. בלב האמונה רק מתעצמת

בהבנה ובהסתכלות שלי על המציאות. אבל כבר כמה זמן אני לא

מניח תפילין סדיר ואף פעם לא הגעתי למצב של ללכת לבית כנסת

באופן קבוע. חברים אומרים שאני שופט עצמי בחומרה.

אני מרגיש צבוע שאני הולך עם כיפה למשל.

אני אפילו לא מצליח להבין לחלוטין איך לא מעשנים בשבת.

אני מנסה לחזק את עצמי אפילו רק בשביל הילד שיגדל נכון.

אבל אני בסוג של מצב תקוע בלי יכולת להתקדם לפחות מבחינה מעשית.

אשמח מאד לשמוע עצות (:

תשובה

שלום
כדאי שתתחבר לקהילה מגובשת בבית כנסת מסוים או לקבוצת שלומדת תורה. וכבר כתב הרמב"ם בהלכותיו (דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמד ממעשיהם... וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים...".

וכתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו אורות התשובה "שחזרת הדור לתורה צריכה להתבצע בארבעה שלבים: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת". זאת אומרת שלימוד אמונה והכרת הדת קודמים לקיום הדת וכך כל אדם מתרגל במצוות מדין חינוך כשבע שמונה שנים ורק בגיל 12 - 13 נכנסים לשלב קיום כל המצוות. וכן אמרו חכמים במשנה במסכת ברכות למה קדמה פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע? כדי שיקבל על עצמו עול מלכות שמים ואחר כך יקבל עול מצוות. ולכן לענ"ד כדאי שתתחבר לקהילה מסוימת ותקדיש זמן ללימוד הלכה ואמונה מספרי פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה

העם והארץ http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=449

שבת http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=431

הדרכות לחיים מספר רביבים http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=854

ליקוטים - http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=384

תפילה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=533

ולהלן הרחבה מספר רביבים מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א

הרחק משכן רע
לחברים ושכנים השפעה רבה על האדם, אם הם טובים לטובה, ואם רעים חס ושלום לרעה. וכל כך חשובה השפעת החברים על האדם, עד שלדעת אחד מגדולי התנאים, רבי יהושע, הדרך הישרה שצריך האדם לידבק היא, שיחפש לעצמו חבר טוב; לעומת זאת הדרך הרעה שצריך להתרחק ממנה, הוא להתרחק מחבר רע (אבות ב, ט). וכן אמר נתאי הארבלי: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו).
וכן מצינו שאברהם אבינו ביקש להפרד מקרובו, לוט, שהיו רועיו פרוצים בגזל. וזאת למרות אהבתו הגדולה של אברהם ללוט, שבאה לידי ביטוי אחר שנפרדו, בעת שלוט נפל בשבי, ואברהם אבינו מסר נפשו ונלחם בארבעת המלכים והצילו. ואע"פ כן, כשראה שהוא מתנהג ברשעות לא רצה לגור בשכנותו. בתחילה ניסו רועי אברהם להוכיח את רועי לוט על שהם מרעים את בהמתם בשדות אחרים, וכשלא קיבלו תוכחתם, וכפי הנראה גם לוט גיבה אותם. אמר אברהם ללוט: "הפרד נא מעלי".

השפעת השכן הרע לעיתים מודעת ולעיתים אינה מודעת. צא וראה עד כמה רעה השפעתו של שכן רע, שאפילו אברהם אבינו, עמוד העולם, כל זמן שלוט היה עימו, היה הדיבור האלוקי פורש ממנו. שנאמר: "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה" (בראשית יג, יד). (אגב יש בכך רמז, שההתרחקות משכנים רעים מקרבת את ירושת הארץ).

על כן צריך האדם להתחבר לחברים טובים. ועוד יותר מזה עליו להקדיש תשומת לב מרובה לבחירת מקום מגוריו, שככל שאווירתו תהיה מוסרית, תורנית ואידיאליסטית יותר, כך גדלים הסיכויים שהוא ובני משפחתו יתעלו בדרך הישר.

המשך, על חברה רעה ושליחות
שאלה: א) האם גם על יהודים חלות הדרכות חז"ל להתרחק מחברה רעה? ב) האם היוצאים לשליחות במקומות חלשים מבחינה רוחנית נוהגים שלא כשורה?
אין ספק שאזהרת חכמים להתרחק מחבר רע (אבות ב, ט), ומשכן רע ולא להתחבר לרשע (אבות א, ו), נאמרו כלפי יהודים. וכפי שאמר הנביא למלך יהודה יהושפט, שאחר שהתחבר עם אחזיהו מלך ישראל, שהיה רשע, "פרץ ה' את מעשיך" (דב"ה ב, כ, לז). ורבנו הקדוש צווה את בניו שלא ידורו בשכנציב, משום שהיו יושביה ליצנים וימשכום אחר ליצנותם (פסחים קיב, ב). וכן מסופר בפרק קניין תורה (אבות ו, ט) כשהציעו לרבי יוסי בן קסמא לעזוב עיר של חכמים וסופרים ולגור בין עמי הארץ שחפצו בקרבתו, ענה ואמר: "בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה", מפני שחשש שמא בהשפעתם יאבד ממעלתו בתורה ובמעשים טובים. ור' אלעזר בן ערך שלא נזהר בזה - אכן נכשל (שבת קמז, ב). 1 והמשילו חכמים את השפעת החברה
הטובה לחנות של בשמים, שכל הנכנס לשם אף שלא קנה דבר, מתבשם מעט. וכשהחברה רעה - לרעה (פרדר"א כה; וכן בקידושין מא, א, וסנהדרין קיב, א). 2

על סמך כל זה ועוד, הורה הרמב"ם בהלכותיו (דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמד ממעשיהם... וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים..."

ובאגרת השמד הוסיף וכתב: "ולא עוד, אלא אפילו שתי עיירות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגיה, ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת - יחויב ירא ה' לצאת מאותה מדינה שמעשיה אינם כל כך טובים לאותה העיר הטובה. וכבר הזהירונו רבותינו ז"ל, שלא ידור אדם בעיר שאין בה עשרה צדיקים, ולמדו לזה מסדום, דכתיב (בראשית יח, לב): אולי ימצאון שם עשרה, ויאמר לא אשחית בעבור העשרה".

אין בדברים אלו הוראה שצריך לגור דווקא בישוב מבודד, אלא גם כשאדם חי בשכונה טובה, למרות שמסביב לה מתגוררים עוזבי תורה רבים, הוא עצמו מושפע בדרך כלל מתושבי שכונתו, שהם שכניו וחבריו.

אמנם ברור שיש לאדם אחריות לתיקונו של עולם. וכן נצטוונו "הוכח תוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט, יז), ושורש מצווה זו נובע מהמצווה שבפסוק הבא: "ואהבת לרעך כמוך". וכשם שיש מצווה לתת צדקה לעני, כך מצווה להשפיע תורה ומוסר לעניים בדעת. ולכן מצווה לצאת לשליחות חינוכית גם במקומות רחוקים מתורה, וזאת בשני תנאים: א) שיש שרוצים לשמוע ממנו תורה, ו"כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה, ב). ב) שהוא עצמו לא יושפע לרעה, שלא תהיה מצווה הבאה בעברה.
כללו של דבר, רק מי שהוא תקיף באמונתו, ומודע לכל חסרונותיהם של שכניו, ורואה לעצמו שליחות לפעול לתיקונם - טוב שיגור בקרבם כדי לתקנם.

וכן כשביקש אברהם אבינו רחמים על אנשי סדום, הוא מפני שסבר שיש סיכוי שסדום תחזור בתשובה, והצדיקים שבקרבה יתגברו וישפיעו על הרשעים ויתקנום. והסכים לזה הקב"ה, שנאמר: "ויאמר ה': אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, ונשאתי לכל המקום בעבורם". ופירש הרב אבן עזרא: "וטעם בתוך העיר - שהם יראים את ה' בפרהסיא", שאז יש סיכוי שיתגברו על הרשעה. אבל אם הם חיים את חייהם הפרטיים הצדיקיים בתוך ביתם, אין סיכוי שיתקנו את הציבור. ולהפך, בישיבתם עימו בלא מחאה אף מחזקים את ידו, שהנה צדיק זה יושב בקרבנו ואינו אומר דבר, משמע מעשינו מקובלים. וזה הפסוק מירמיהו (ה, א) שהוסיף והזכיר האבן עזרא, "שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו, ובקשו ברחובותיה, אם תמצאו איש, אם יש עושה משפט, מבקש אמונה - ואסלח לה", אבל לא היה בחוצות וברחובות איש מבקש אמונה ועושה משפט - ועל כן נחרבה ירושלים.

אבל מי שאינו יכול להשפיע על רחוקים בלא שיתקלקל בעצמו, עליו להתרחק מהחברה הרעה. ואמנם להיפרד בשנאה מאחינו בית ישראל - אסור. שהם בניו רחומיו של הקב"ה, וגנוזה בהם סגולה קדושה, שודאי תתגלה במשך הזמן. לכן גדולי ישראל התנגדו להפרדת הקהילות, ולהרחקת עוזבי תורה מתוך קהל ישראל. ובענייני הכלל עלינו לפעול ביחד למען המטרות החיוביות, כישוב הארץ, שירות בצה"ל, קליטת עלייה, פיתוח הכלכלה וכיוצא בזה. על ידי הקשר המתחייב מכך, נפתחת גם האפשרות לחזרתם בתשובה, ולקליטת ולימוד הצדדים הטובים שבהם. אבל לחיי החברה היום-יומיים צריכים לבחור את החברה הטובה.


בהצלחה
אייל משה

כתבות נוספות