איך משתנים?

שלום לשואלת היקרה -
השאלה שלך היא בעצם - איך לשנות את ההרגלים שלי? או איך לתקן ולשפר את המידות שלי?
וזו שאלה חשובה מאוד כיוון שהיא תלווה אותך (אני מקווה) כל החיים.
למה אני אומרת שהיא תלווה אותך כל החיים? לא כי אני רוצה, חלילה, לייאש אותך, אלא פשוט כי תמיד יש לנו עוד משהו לתקן - וזה היופי בחיים האילו - שתמיד יש עוד לאן לשאוף...
ואדם שמוכן לעבודה הזו, שיש בו את המוכנות להשתפרות מתמדת -מגיע רחוק...

יש גישות שונות ומרובות לעבודה על המידות, לתיקון ולשינוי, ואני לא יכולה להכיל את כולם, אבל אני אתן לך כמה ´טיפים´:

א. [להתבונן ולהבין] (שמת לב שזה אותו שורש?) - אחרי שכבר קרה דבר מסויים, ולדעתך הוא לא היה טוב, והיית רוצה לשנות - קודם כל תתבונני בסיטואציה שהייתה, ותנסי להבין אותה (מבלי לנסות למצוא פתרונות עדיין) - למה התנהגתי כך? מה הוביל אותי למצב הזה? מה אני מפסידה מההתנהגות הזו? מה אני מרוויחה ממנה? האם באמת זה לא בסדר - או שאני שופטת את עצמי בחומרה סתם?
למשל בדוגמא שהבאת - למה את חושבת שהתנהגת בצורה קולנית? - האם ניסיתי למשוך תשומת לב? אולי פשוט בסניף יש הרבה רעש וזה בכלל לא קשור לבנים? אולי את פשוט לא רגילה כל כך לסביבה של בנים וזה קצת ´מבלבל´ אותך?
מה לא בסדר בהתהנגות הזו? האם זה חוסר צניעות בעינייך? תוכלי להתייעץ עם חברה או מורה או רב - האם הם חושבים שהתנהגות כזו היא לא צנועה?

ב. [להוסיף תסריטים לספריה] - זה ´טריק´ שלמדתי מהרב טל. יש לכל אחד מאיתנו מעין ספריית וידאו בראש - הספריה הזו מכילה המון תסריטים - בכל סיטואציה שאנחנו נתקלים, אנחנו מוציאים תסריט מתאים שיש לנו בראש...
אנחנו יכולים, לאחר מעשה לשחזר את מה שקרה, ולסיים את התסריט אחרת - כך שבפעם הבאה נוכל להוציא תסריט חדש :-)
למשל בדוגמא שהבאת - נסי לשחזר את הסיטואציה, ולחשוב איך היית יכולה לשים לב להתנהגות שלך תוך כדי הסיטואציה?, מה היית עושה אם היית שמה לב מיד (עוברת מקום, מתחילה לדבר בלחש, שותקת)?

ג. [צעדים קטנים] - גם כשניגשים למצוא פתרונות ודרכים להתקדמות - צריך להציב לנו יעדים קטנים ולא מרחיקי לכת. אחרת, הנסיון מראה, בסוף לא נראה שום התקדמות. הרב וולבה (עלי שור, חלק ב) אומר שאם מציבים יעדים רחוקים מדי, אנחנו סתם גורמים לעצמינו להתמרד בכל העניין אחר-כך - ואין דרך לעקוף את זה מלבד בחירת צעדים קטנים.
למשל בדוגמא שהבאת - אם תחליטי פשוט להפסיק ללכת לסניף, יכול להיות מאוד שבאיזשהו שלב תגידי לעצמך ´טוב, נו באמת, קצת מוגזם הסיפור הזה... אני אחזור לסניף והפעם אשלוט בעצמי!´ - -אבל אם לא תעשי עבודה פנימית, תחזרי וסביר להניח שהדברים יראו אותו דבר...
מצד שני, אם תחליטי למשל - שאת נשארת רק זמן מועט בסוף פעילות, או שאם את רואה התקהלות של בנים את הולכת לפינה אחרת בכדי לא להעמיד את עצמך בנסיון.
או שאת מבקשת מחברה שתרמוז לך (ברמז מוסכם מראש שרק שתיכן תבינו) שאת מתחילה להרים את הקול...
או שתעשי לעצמך איזשהו סימן (למשל, כל פעם שאת רואה את הקומונרית עוברת, או כל פעם שמישהו אומר מילה לועזית או לא יודעת מה...) שיזכיר לך אחת לכמה זמן לשים לב לעצמך ולהתנהגות שלך
או כל רעיון יצירתי, שיביא אותך להתקדמות קטנה - ואחרי שתתמידי בהתקדמות הקטנה [והמאוד חשובה הזו], תקחי על עצמך התקדמות קטנה נוספת,
אז יש סיכוי טוב - שבסוף תראי שאת במצב הרבה יותר נעלה ממה שבכלל תכננת להגיע. כי מעבר לזה שהתגברת על או התקדמת באותה מידה או תכונה או נושא שרצית לתקן, את [עשית עבודה] - והקב"ה מאוד מעריך את העבודה שלנו(!)...

ד. [פרגני לעצמך] - בעצם זה קשור לנקודה הקודמת, אבל זה מספיק חשוב בכדי לכתוב את זה בתור נקודה בפני עצמה.
חזרת יום אחד מהסניף ושמת לב שהתנהגת בצורה שונה, טובה יותר - שלחי לעצמך חיוך, תסתכלי במראה ותגידי ´כל הכבוד שהתגברתי´, ואז תסתכלי אל השמיים ותגידי ´ה´ - תודה על העזרה היום בלהתגבר´...

ה. [לימוד] - עוזר מאוד ללמוד על המידה הספיציפית שרוצים לתקן - זה נותן כח והבנה עמוקה יותר של העניין
למשל - אם את עובדת על מידת הצניעות, תלמדי (למשל פעם בשבוע לעשר דקות), על מידת הצניעות (למשל מהספר ´כתנות אור´).

ו [תפילה] - ´איזוהי עבודה? זו עבודה שבלב´ - אי אפשר לעבוד על המידות, בלי העבודה שבלב, ואי אפשר להתקדם כאן, בלי עזרה מלמעלה....
תתפללי ל-ה´ שיעזור לך להשתפר בזה.

מקווה שעניתי וסייעתי.
אם משהו לא ברור, או יש עוד שאלות - בשמחה רבה!
חני, חברים מקשיבים
hmt@shoresh.org.il