שאל את הרב

איך משפיעים על החברה הישראלית

חדשות כיפה הרב חיים רטיג 18/11/07 15:50 ח בכסלו התשסח

שאלה

בס"ד ובהשתדלותנו

איך אפשר להשפיע על החברה הישראלית? איך מביאים את העם לידי היעוד שלו? איך מחזירים בתשובה? איך מגיעים ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש"?

האם ע"י פעילות בתנועות נוער והדרכה וגרעין והשקעה בזה בתקופת התיכון ועשיית נוער או צריך להשקיע בלימודים וע"י זה להוביל את המדינה מהתחום האקדמאי?

ז"א איך אפשר יותר להשפיע - הנוער באמת יכול להשפיע על עיצוב המדינה כשהוא נוער ע"י חינוך ועשייה ובאמת פעולות שתורמות למדינה

ושיביאו את העם לידי החזון והיעוד שלה

או צריך ללמוד ולהשתלב בתחום הלימודי התעסוקתי כשאדם הוא בוגר ולהשתלב בתפקידים אקדמאים?

תודה רבה כבוד הרב.

בבקשה שהשאלה לא תפורסם באתר

תשובה

שלום רב,
עיכבתי זה זמן את התשובה כי רציתי לענות בהרחבה.
אני שותף לתחושה שלך כי יש לעשות מהפכה, אני חי את זה שעה שעה, רגע רגע.
במיוחד קשה לי תוצאות דרכה של החברה הכללית. כבר לפני שנים כשכולם היו בטוחים כי אין סכנה קיומית על ישראל, ובצעד בוטח וטיפשי קבעו את הסכמי אוסלו, את הסכמי וואי, ההתנתקות ושאר מרעין בישין, דרסו את ההרגשה שלי, גם הציבור הישראלי וגם מנהיגיו, תלמידים וחברים הפטירו חיוך.
התחושה היתה שחצנית ומתגאה, תחושה של כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. אין מי שיכול לנצח אותנו, אנחנו קבועים והרק העולם מסביבנו חולף.
בציבור שלנו זה נקבע גם על ידי הקביעה שלא יהיה חורבן שלישי. זו תיאוריה המתגלגלת זה שנים במחנינו בבחינת "היו לא תהיה" והנה אנחנו רואים שהגלגל התהפך לו, ואנו נתונים במצב לא פשוט.
השורש של הבעיה שלנו היא הרפיסות החברתית, הריקבון שנקלט בתוך המחנה הכללי ומזה גם במחנה הדתי.
הערכים של החברה להעמיד את צלם העצמיות בהיכל ולדאוג בצורה איגואיסטית לצרכים האישיים בבחינת אדם לאדם זאב, בתוספת רדיפה אחרי הכס, עם קורטוב של יניקת תרבות אקסטרימית והמציגה מערכת חיים מעוותת ולא נכונה בתקשורת, חיים של הצלחה ברגע, של עושר רב המעניק כביכול, חיים טובים יותר, של ריגוש בצפיה בתוכניות מתח למיניהם ובתוכניות הספורט, עם ההתמכרות למשחקי מחשב ולגלישה באינטרנט, כל אלו יוצרים סוג של אדם מנוון ולא ערכי.
כדי לפתור זאת, צריך להעמיד את התורה במרכז, וזאת בכל תחנות החיים, שם המשחק הוא איזונים בריאים.
ללמוד ולהתקדם כדי להגיע לתוצאות אישיות וביניין העתיד. ותוך כדי זה השקעה בנתינה. אסור שכל צד שציינת יפריע לשני. אסור שמטרות קצרות טווח יפריעו למטרות ארוכות טווח. יש השקעה בפירות , קרי, במעשים, ויש השקעה בתשתיות, קרי בלימודים ובעתיד.
מה שצריך לדעת הוא שלא עליך המלאכה לגמור, בבחינת שאי אפשר להביא את המהפך בזמן קצר, אלא, בעבודה סיזיפית וארוכה, לכן, אסור לוותר על תשתיות ארוכות טווח.
דומה הדבר למוסד לימודי שרוצה לבנות צוות טובלטווח ארוך , לא מספיק שיגייס צוות מורים טובים כעת, הוא צריך לבנות תשתית הכשרה לעתיד.
אדם בוגר יש והוא ימשיך וישפיע במסגרות חינוכית , צבאיות, ואזרחיות. בהבעיה היום שרבים מהמבוגרים שהיו אפעילים בצעירותם מתמקדים בקרירה האישית שלהם ללא רצון או מחשבה להשקיע גם בחברה.
את זה צריך לשנות, כולנו פעילים חברתיים, כולנו מתגייסים לשינוי פני החברה.
ונסיים בצורה אופטימית, ברור לכל כי חברה היהודית עוברת מהפכה רוחנית דמוגרפית, הרו של פעם , הולך ומתמעט ולזה סיבות רבות , והכוח של הציבור הדתי והחרדי עולה בכל שנה. אסור לנו להיות שיכורי כוח, אולם, בכל זאת, זה מעודד, כי בסופו של תהליך תהיה כאן חברה אחרת. בראיה לטווח ארוך כנראה שנהיה הגורם המנהיג המשפיע בעתיד.
היום אנחנו צריכים לבנות את הכלים לכך, אנחנו עדיין לא בנויים לכך, הפלגנות אוכלת בכל פה במחנינו.
לכן, עלינו לחפש את המשותף, למצוא את המאחד, ולבנות חברה ציונית דתית חזקה ומאוחדת, בנוסף לנסיון ליצירת שיתוף פעולה עם החברות החרדיות השונות.
העקרון המנחה בכל דברי אלה הם שיש להתקדם לאורך זמן ובאיטיות, כי הגאולה והתיקון מגיעים קמעה קמעה, לכן, אסור לשבור את הכלים ולבטל את העתיד, אלא, לעבוד במקביל על ההוה ועל העתיד.

כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.

כתבות נוספות