שאלה
אמנם השאלה שלי לא בנושא אמונה אבל כתוב קו לנוער אז אני מפנה אליכם את השאלה שלי לא מזמן בבית הספר יצא לי לעשות מקרה לא כל כך יפה...
בעיקבות זאת ואולי בגלל שאכזבתי את המנהל הוא מתעלם ממני לי קשה עם ההתעלמות הזאת והחלטתי שעכשיו לא אכפת לי מההתעלמות שלו ואני בכוונה יעשה דברים שיכעיסו אותו כדי למשוך את תשומת ליבו אני יודעת שזאת לא הדרך הכי טוב אבל אני חייבת לזכות שוב באמון שלו בי וביחס שלו לפחות מה אני יכולה לעשות????
תשובה
שלום וברכה.
זה באמת לא נעים שאחרים לא מתייחסים אלייך. בייחוד במקום בו אתה נמצא רב זמנך, ואיש מפתח כמו מנהל, מתעלם ממך.
לא פרטת איזה מעשה עשית, אבל בכל אופן אתן לך כמה נקודות לחשוב אליהן, ואולי הן יעזרו לך.
א. את בטוחה שהוא מתעלם ממך? הרבה פעמים מרב הבושה שלנו אנחנו מתחבאים מאנשים. אי הנעימות בין השנים גורם לנו לחשוב שהקשר נותק. הרבה פעמים כשאנחנו נגשים לברר את הדברים אנחנו מגלים שהצד השני כלל לא התעלם מאיתנו, וזו היתה רק תחושה שלנו. אינני אומרת שכך הדבר במקרה שלך, אבל אני חושבת שאת צריכה לברר את זה קצת יותר. קודם כל עם עצמך, ואח"כ בפני המנהל.
ב. "כמים פנים לפנים, כך פני האדם לאדם". אחד הדברים שבהחלט יכולים לעזור זה חוסר ההתעלמות שלך. תראי לו שאכפת לך ושאת מתנצלת על מעשייך, לא דרך מעשים רעים אלא להיפך, דרך מעשים טובים. תגידי לו כל הזמן "בוקר טוב" , "שלום", "מה שלומך?" וכד´ כדי שגם אם הוא ירצה להתעלם ממך בשלה מסוים הוא לא יצליח..
כמובן שחשוב לעשות את הדברים בזהירות ובכבוד רב! בכל אופן, הוא המנהל שלך!! לא צריך להיות "קרציה", או להגיד את זה מתוך חוסר ברירה. אלא, באופן טבעי, תהי נחמדה אליו. קודם כל כי הוא בן אדם ובטח כמנהל. אל תהיי צבועה, ותסתובבי סביבו כל הזמן, כדי שלא יראה יותר מדי מלאכותי ויהפוך בשלב מסוים כבר למגעיל וחנפני... תהיי אמיתית! אני בטוחה שתצליחי למצוא את דרך האמצע.
ג. אולי זו היתה צריכה להיות בעצה הראשונה... אני חושבת שהדבר שיכול הכי לעזור זה פשוט- לגשת אליו ולהתנצל. התנצלות כנה! תגשי אליו תגידי לו- שלום המנהל, אני יודעת שעשיתי כך וכך, ושהמעשה היה לא יפה. למדתי את הלקח שלי ואני מתנצלת על כך, ומבקשת את סליחתך. הבנתי שמעשיי לא היו טובים ואני רוצה לתקן את מה שעשיתי. איך לדעתך אני יכולה לתקן את זה?
וכו´...
זה מראה שאת מצטערת, ושאת מודעת למעשה. אם את חושבת שהוא לא יקשיב לך את יכולה לכתוב לו מכתב. אני חושבת ששיחה זה הרבה יותר טוב , אבל זה נתון לבחירתך. זו לדעתי העצה הטובה והאפקטיבית ביותר... אם הוא יסרב בכל זאת (דבר שאני לא חושבת שיקרה, כי בכל אופן הוא מנהל, לא ילד בגן..) את יכולה להוסיף את הדרך הקודמת.
תחשבי על זה...
אני מקווה שעזרתי.
אשמח אם תספרי לי מה קרה בסוף.
אני בטוחה שאם תרצי את זה, תאמיני בזה, ותתפללי לקב"ה שיסיע בידייך-את תצליחי!
ב"הצלחה!
אור וטוב,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il