איך להתרגל להסתפק במה שיש?

שלום לך!
שאלה טובה שאלת, אשריך שאלו הם לבטייך.
ההסתפקות והשמחה במה שיש באים על ידי זה שאדם מעמיד במרכז חייו את חיי הרוח ומתעסק יותר בדברים שבקדושה. הלימוד וההפנמה של ערך חיי הרוח הנצחית על פני החומר הזמני, מביאים את האדם להכיר בכך שאין תועלת ב"לרצות עוד".
אנו פותחים את ימינו כל יום במילים "מודה אני". אדם שיודע להודות על כל דבר, הוא אדם המביט על חצי כוס המלאה. עלינו לפתח מבט הרואה את הטוב שבכל דבר.
בעצם, ריבונו של עולם לא חייב לנו דבר - יש אנשים שנחת עליהם גורל אכזר של אסונות וקשיים. מספיק לבקר בבית חולים ולראות איך אנשים סובלים ולהודות לה' על כך שאנו ברוך ה' בריאים. מספיק לשמוע על סיפורי זוועה של המצב הנוראי בו חיו הסבים והסבתות שלנו בשואה בכדי להודות לה' שנולדנו למציאות כל כך נפלאה בדור הגאולה בארץ ישראל.
אסיים בסיפור על ר' אריה לוין, שבביתו התארח תייר והשתומם לראות את הפשטות המיוחדת של ביתו של הצדיק המופלא. בשלב מסוים, לא יכול היה להתאפק והעיר לר' אריה שאין זה ראוי שאישיות כמו שלו תגור בכזה כוך. שאלו ר' אריה בפנים רציניות: "והיכן נמצא ביתך?!". השיב התייר כי הוא אינו תושב פה, הוא רק תייר. אמר לו ר' אריה "גם אני רק תייר פה - בעולם הזה כולנו תיירים. הרהיטים החשובים הם הרהיטים של עולם הבא. תורה, עבודה וגמילות חסדים"
כל טוב
רפאל, חברים מקשיבים