איך להתנתק מחברה מעורבת? זה לא פשוט!

שלום וברכה.
קודם כל – ממש התרחב לי הלב כשקראתי את השאלה שלך. לשמוע על נערה שבוחרת מרצונה החופשי להשתדל להשתפר בנושא כזה, ועוד אחרי שגדלת כך כל חייך – ממש נפלא! איזה כיף לנו שיש לנו בנות כמוך!
בסוף התשובה מחכה לך בונוס בתור מדריכה... כדאי לך לקרוא עד הסוף...
עכשיו נרד למעשה: זה לא מדויק שההלכה היא מאוד לא חד משמעית. יש דברים חד משמעיים, שאין מי שמתיר לעשות, ויש, אכן, דברים הנתונים בחילוקי דעות.
אין חולק על כך שלבנים ובנות אסור לגעת אחד בשני.
אין חולק על כך שלבן אסור להסתכל ביופיה של בת, ושלבת אסור להתלבש בחוסר צניעות (בוודאי במקום שיש בנים), ושאסור לה לגרום למשיכת תשומת לב אל גופה.
אין חולק על כך שלבנים ובנות אסור להתנהג בקלות ראש אחד עם השני, כלומר מה שנקרא "להריץ צחוקים", לצאת לבלות יחד. אני בכל אופן לא מכיר סמכות הלכתית שמתירה את זה.
הדברים שיש חולק עליהם הם בנושא עצם קיומה של חברה מעורבת, אבל בזה לא ניגע עכשיו. אם תרצי בכל זאת – כתובת האי-מייל שלי מופיעה בסוף התשובה.
אני חושב שבתור התחלה כדאי שתקחי לך את הדברים שכתבתי, ותנסי לקיים אותם בהדרגה. בסניף מעורב, ובוודאי בצוות הדרכה זה ממש ממש לא קל, אבל לאט לאט, ברצון חזק ובלי להתייאש – אני מאמין שתצליחי לעלות מדרגה אחרי מדרגה.
עד כאן התשובה המעשית היבשה. מכאן אני אנסה לעזור לך להבין מה עתיד לעבור עלייך אם תבחרי ללכת בדרך שאמרתי.
אני באמת לא מקנא בך. בעצם – אני מקנא בך על הרצון שלך להיות טובה יותר, אבל אני רואה שעומד בפנייך נסיון לא פשוט בכלל. את כותבת שיש לך קשר טוב מאוד עם כמה בנים, ושהקשר חשוב לך, ושאת מדברת איתם המון. מצד שני את שואלת "מה אני יכולה לעשות כדי להשתפר?". (אני חושב שלמצוא את ההלכה במדויק כמו שאת מבקשת בסוף – לא יהיה פתרון עבורך, מפני שכבר ראינו שיש כמה דברים שההלכה בוודאי דורשת, ולך יהיה קשה לעמוד בהם). לכן אני רוצה לתת לך עצה טובה להמשך הדרך.
חשוב שתדעי שהרצון שלנו אוהב להתנגש במציאות ולהתפרק לרסיסים. את יכולה להחליט שאת רוצה מאוד לקיים את ההלכה, ולהיות טובה יותר, ויבואו ההרגלים שלך, והטבע בו גדלת, והחברה שמסביבך, וימשכו אותך חזרה למטה, וייאשו אותך מהיכולת שלך להתקדם.
יש תורה של רבי נחמן מברסלב, ששם הוא כותב שאדם צריך להיות "בָּקִיא בְּרָצוֹא וּבָקִיא בְּשׁוֹב". נשמע כמו סינית? אני אסביר. אדם מתמודד כל חייו, ובמיוחד בתקופות של התפתחות רוחנית, בפני סתירה: מצד אחד הוא נמשך למעלה, להתעלות רוחנית, להיות טוב יותר. זה נקרא "רצוא" כלומר – ריצה למעלה, אל ה'. מצד שני – הוא נמשך גם למטה – אל הטבע הבהמי שלו, אל התאוות שלו, ועוד ועוד. זה נקרא "שוב". להיות "בָּקִיא בְּרָצוֹא וּבָקִיא בְּשׁוֹב" פירושו, לדעת להתמודד עם כל אחד מהמצבים. כאשר הוא במצב של ריצה למעלה, ורצון להשתפר – עליו לדעת שאכן זו האמת, ולשם יש לשאוף – הכי גבוה שאפשר. להיות טובה יותר, לקיים את מצוות התורה, להתקרב אל ה'. כאשר אדם במצב של חזרה למטה, של נפילה אל תאוות העולם הזה – עליו לדעת כי זהו מצב טבעי, ואין זה אומר חס ושלום שעליו לזנוח את הרצונות הנעלים שלו! אנחנו בני אדם, מורכבים מטוב ורע, וגם אם נפלנו אסור לנו להתייאש מלחזור אל המדרגות והשאיפות שהיו לנו.
אני מרגיש שאת זקוקה לידיעה הכפולה הזו: מצד אחד – שאת הולכת בכיוון של עלייה, ושזה טוב, ובריא, וחשוב מאוד. תמיד תמיד תשאפי אל המושלם – אל הקיום המלא של מצוות ה' – גם בנושא הזה. אבל מצד שני – תדעי לך שהמציאות תמשוך אותך חזרה למטה, ואת עלולה להרגיש שכל העלייה שלך היא מזויפת, ושאין לך סיכוי להצליח באמת, וזה עלול להוביל אותך לייאוש מהיכולת שלך להתעלות, ולשקיעה חוזרת. זה כל כך חשוב שתדעי שההתקדמות היא איטית, ושדברים לא מתהפכים ברגע – לא בתוכך ובטח שלא בחֶברה שלך, אבל עוד יותר חשוב שתדעי שזה לא סיבה להתייאש, ולומר "אין סיכוי". תמיד תזכרי שאת באמת מסוגלת, ושהרצון להיות טובה יותר הוא אמיתי, ונכון, ובריא, וריאלי. בקיצור – אל תיתני למציאות לבלבל אותך ולייאש אותך. "אין ייאוש בעולם כלל"! אני קורא בדברייך רצון אמיתי וחזק, ומאמין בכל לב שתוכלי להצליח!
עכשיו הבונוס שהבטחתי:
כתבתי בתשובה אחרת באתר, שהסוד הגדול של החינוך הוא הדוגמא האישית. דוגמא אישית היא לא מה שהאדם – המחנך, עושה כאשר הוא עם החניכים שלו. דוגמא אישית היא בעיקר מה חשוב לו, איך הוא מתמודד, איך הוא מתאמץ כדי להיות טוב יותר. תדעי לך, שכאשר מדריכה מתמודדת בעצמה, ומשתדלת בעצמה להיות טובה יותר ולתקן את מה שהיא צריכה לתקן – גם אם היא לא מצליחה בכל דבר, זה חינוך ששוה יותר מכל הפעולות שעשית ושתעשי גם יחד!
כמה מאושרים אנחנו צריכים להיות, על שיש לנו מדריכים ומדריכות כאלו, ששואפים ומתאמצים באמת לתקן את עצמם!
כל טוב לך, אני מברך אותך שתצליחי בדרך שמצפה לך, שתשאפי להכי טוב שאפשר, ולא תתייאשי משום דבר. בסופו של דבר את יכולה לשנות גם את החניכים שלך, וגם את החברים שלך, ואין זכות גדולה מזו! "זכה וזיכה את הרבים – זכות הרבים תלויה בו".
בברכה נאמנה,
דוד
davideinat@hotmail.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!