איך להתנהג עם קרובים לא דתיים

שלום רב
אני שמח שאת שואלת, שאת חיה את התורה ואת המצוות בדרך הטובה, וכאשר את נפגשת עם בעיה בנושא, את מגלה רגישות וקושי להתמודד. הקושי מראה שיש לך רגישות שכן זהו באמת קושי אמיתי ומי שאיננו מרגיש את הקושי יש בו חסרון, ולכן במקרים אלו הטוב ביותר הוא לשאול, אך אולי כאן צריך לברר את מי לשאול, שכן יש כאן שילוב של דברים, שילוב של שאלות הלכתיות מעשיות, אשר להן הדרך הנכונה היא לשאול רב הרגיל בהוראת הלכות לצבור, ושאלות של הנהגה, של יחס בין אדם לחברו, ושל כבוד והתנהגות לזולת או למשפחה, שבה הרבה פעמים זה ענין של הנהגה ולא ענין של הלכה, אם כי כמובן שרב אשר עוסק בדברים אלו בודאי שהוא יוכל לענות תשובות מעולות (הרבה יותר ממני) על נושאים אלו, אך הואיל ופנית לא אעמוד מנגד ואנסה לענות את העולה על דעתי, אם כי רצוני לבקש שדברי אלו לא יהיו כתורה מסיני בעינייך אלא יהיו נקודות מחשבה, ושלא יהוו סתימה מהאפשרות לשאול אישיות תורנית רצינית יותר.

באופן כללי, כפי שהזכרתי יש דברים שהם אסורים בהלכה, ובהם גם החשש מלפגוע באחרים איננו מהוה סיבה להתיר את האסור, לדוגמא, אסור לך ללכת לים או לברכה מעורבת. דבר זה אין לו כל היתר, וגם אם המשפחה יפגעו מכך, עדיין אי אפשר יהיה להתיר את האסור.
בדברים אלו שהם אסורים, ההדרכה תהיה לבחון כיצד לעשות את הדברים בצורה שהדברים יתקבלו בצורה הטובה ביותר, בצורה שהיא כמה שפחות תפגע ואולי עם כשרון ועם עצה נכונה לא תפגע כלל אלא תגרום להבנה ולהערכה. לדוגמא במצב שלך, כאשר הם יראו שאת אמיתית עם הדרך שלך, ובכל זאת את מעריכה אותם ואת מכירה בכך שגם הם רוצים שאת תגדלי מתוך אמונה בדרך שלך ומתוך רצינות ואחריות, הם יעריכו אותך למרות השוני שהם לא כל כך מסוגלים להבין.
צריך לדעת שהם אוהבים אותך ושהם אנשים טובים, הם בודאי רוצים מאד לשמח אותך, והם רוצים מאד שתגדלי בדרך הטובה ביותר, ולכן הנקודת פתיחה שלך היא טובה. היא לא מתחילה ממאבק אלא מחוסר ידיעה ומרצון טוב, אמנם לצערנו מתוך הגדילה שלהם במקום ובמצב שהם נמצאים הם התרגלו לדברים שהם לא לפי ההלכה ושאת לא יכולה "לישר קו" אתם, אך זו נקודה חשובה שהיא יכולה להוות יסוד לכך שלא תהיה מחלוקת ומלחמה אלא הבנה והערכה כאשר הדברים יוסברו בצורה נכונה.
אמנם את לא נמצאת אתם הרבה, ולכן במשך החיים שלך לפי מה שאני מבין, את לא תתקלי הרבה בבעיה זו, לכן צריך לדעת לפעמים לחפש את ההתגמשות, מתי שהיא לא נוגדת במפורש את ההלכה, לדוגמא כאשר יש פוסקים המתירים גם אם הם פחות מקובלים, ולסמוך עליהם בזמן מועט זה, ולנסות לחזק את הקשר ולא לתת הרגשה שאת לא קשורה אליהם.
לכן ראשית החשוב ביותר הוא להעריך ולהוכיר, לאהוב באמת ובתמים, וכאשר היסוד הזה הוא המרכזי, ממילא גם הדברים האחרים מתקבלים בצורה טובה הרבה יותר, ולפי דבריך ניכר שאת אוהבת אותם באמת ושאת קשורה אליהם, ולכן נראה לי שדבר זה שאני כותב הוא מיותר מעט אך בכל אופן אני כותב אותו שהוא הנקודה החשובה ביותר.
שלב שני זה לברור מה הם הדברים האסורים שאין עליהם היתר ואלו דברים אפשר לסמוך על דעות מתירות במצב זה שהוא בהחלט מצב הדורש התחשבות, ודבר זה ראוי להתייעץ עם מורה הלכה, ואת עשויה להיות מופתעת מדברים שתלמדי ממנו.
דוגמא לדבר אשר אני עברתי היא, שאני גדלתי במשפחה אשר היא שומרת תורה ומצוות אך המודעות להרבה דברים היא לא מפותחת, ולכן כאשר נודעתי לדברים אשר לא ידעתי בהיותי בגיל צעיר יותר, התעוררו לי שאלות לא פשוטות, ופניתי בשל כך לרה"ג הרב יעקב אריאל, בכמה שאלות והוא הורה לי על אילו דעות אפשר לסמוך בדברים אלו שהתעוררו השאלות ועל אילו דברים חשוב לדבר עליהם בצורה יפה ונעימה.
שלב שלישי זה בהצגת הדברים. כאשר האהבה היא ברורה, חשוב פשוט לבקש בצורה עדינה ויפה, בצורה שתעורר התייחסות חיובית, וכמובן חשוב ביותר לשדר שאת לא באה בטענות עליהם אלא שאת רוצה ללכת בדרך שאת מאמינה בה והיית רוצה שהם יעזרו לך מתוך האהבה שלהם אותך, באמת ללכת בדרך שהאמונה שלך והדרך חיים שלך תהיה קלה ביותר.
על דברים אשר אפשר לסמוך על דעות המקילים, או על אפשרויות הלכתיות לפתור את הבעיה הייתי מציע לא להעלות שכן הרבה דברים אשר יועלו עלולים לגרום להרגשה כללית לא טובה, אך הואיל ונראה לי שרוב רובם של הדברים ורוב הזמן לא יהיו דברים כאלו, ממילא כמה בקשות המופיעות ומובעות בצורה נכונה בהחלט לא יפריעו אלא רק יחזקו את הקשר, שכן הם יראו שלמרות שיש שינויים ביניכם אין השינויים האלו פוגמים בעצם האהבה והקשר.
בדוגמא שאת מביאה בענין ראית הסרט אשר צולם בשבת, הואיל ואת רואה אותו על מנת שם יהנו וישמח בכך שהם משתפים אותך, ואת לא רואה את הסרט להנות, ממילא נראה שאין כאן כל כך בעיה להקל, שכן אין לך הנאה מחילול שבת שכן את לא מתכוונת ליהנות. מצב זה נפגשים בו בסיטואציות שונות לדוגמא כאשר הייתי גר בבית הורי, היו לנו שכנים שאינם שומרים כ"כ על תורה ומצוות והם היו שומעים רדיו בשבת בקול רם, ונתעוררתי לשאלה האם מותר לי להיות בבית ולשמוע את הרדיו, והתשובה היא פשוטה שאסור לי להתכוון ליהנות אך אם אני שומע דרך אגב אין בכך בעיה.
בנושא שלך, ההנאה היא לאחר השבת ממעשה שבת, הוא איסור דרבנן ובמקום צורך זה של צער ובלא כוונה בודאי שאפשר להקל.
ונקודה אחרונה, ולא לחינם היא אחרונה היא שלפעמים צריך לשנות מפני השלום, לא ממש לשקר אלא לשנות ולא להגיד את האמת, וזה על מנת שלא לפגוע, ודבר זה כמובן צריך זהירות ושיקול עדין, שכן אם משתמשים בכך יותר מידי, או באופן לא נכון, בסופו של דבר מגלגל מכך פגיעה הרבה יותר רצינית.
ואסיים בברכת הצלחה רבה
יצחק.