איך להסתכל על חצי הכוס המלאה?

שלום לך!
שמחתי לקרוא מה שכתבת. רואים את הכנות שיש לך מול עצמך ומול העולם. את שואלת שאלות אמיתיות מאוד, ואת יודעת, הדבר הכי חשוב בעבודת ה´ זה הכנות, והשאיפה לאמת.
תהיי מודעת לזה שזה לא מובן מאליו וזו תכונה מאוד איכותית וחשובה.
אני מקווה שבעז"ה מה שאכתוב יועיל לך, אך בעיקר אני מקווה שלא תתיאשי למצוא תשובות טובות ומלאות שיניחו את דעתך.

אני מבין שכדי להתחזק בעבודת ה´ בשמחה, הגעת לשלב שבו את חייבת לברר מול עצמך תשובות למה ששאלת – איך אני יכולה להודות לה´?
אז דבר ראשון, כתבת "אני משתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה" הביטוי ´חצי הכוס המלאה´ הוא בעייתי מאוד, כי הוא יכול להיות גם ביטוי לא חיובי, כמו משהו כזה "בא נעצום את העיניים מחצי הכוס הריקה, נתעלם ממנה, נתכחש אליה ויהיה בסדר", זה לא נכון! באמת מי שכך מנסה לראות את הטוב שבעולם יהיה לו קשה מאוד להודות לה´, וכי אפשר להתעלם מהרע או מהכאב שקיים? או כמו שאמרת לפעמים חצי הכוס הריקה מפריעה לחצי הכוס המלאה להתממש.

אמנם צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל במבט קצת שונה.
הכל מתחיל מכך, שיסוד הכל זה להבין ולהאמין במה שעם ישראל אומר במשך כל הדורות, הקב"ה לא "מתבלבל" ולא קורות לו "טעויות". אם מישהו לא בריא זה לא "פיספוס" של הקב"ה. וכמו שאמר הקב"ה למשה "מי שם פה לאדם או מי ישום אילם או חרש או פיקח או עיור הלא אנכי ה´ ".
ומעבר לכך "צדיק ה´ בכל מעשיו וחסיד בכל מעשיו" כלומר מה שקורה איתנו בחיים, גם הטוב וגם הרע, בא מהקב"ה. וכל הרע שאדם חווה, באמת באמת, הוא למטרה טובה מאוד מאוד שאי אפשר היה להגיע אליה מבלעדי הרע ההוא.

נכון, זו אמירה מאוד קשה, מפתיעה מאוד. וזה גם יכול לגרום לכעס, שהרי יש דברים כ"כ קשים וכואבים, וכי אי אפשר היה לוותר עליהם? אבל זה מה שעם ישראל טוען מאברהם אבינו ועד ימינו. ואנחנו לא תמיד מבינים כי אנחנו ליד הקב"ה כמו נמלה ליד אדם. קשה לנו להתנשא לתוכניות של הקב"ה.

אך זה די הגיוני, הרי הקב"ה לא מוגבל והוא היה יכול לברוא עולם בלי רע בכלל. והרי הקב"ה הוא טוב "טוב ה´ לכל ורחמיו על כל מעשיו", ורוצה רק להעניק טוב אינסופי כל הזמן, אז למה יש רע? אלא שסימן שאיך שהקב"ה עשה אותנו, בדיוק בדיוק כמו שאנחנו, זה מה שיוביל אותנו לטוב, למרות שאכן, עכשיו זה קשה לנו מאוד. ובצדק.
קשה לנו להאמין שבכל אחד מאיתנו, בי ובך, טמון טוב כ"כ גדול ועצום, קשה לנו להאמין שהיה שווה לברוא את כל העולם בשביל כל אחד מאיתנו, איך שאנחנו, למרות שזו האמת.
קשה לנו לחשוב כך בגלל החסרונות והקשיים הגדולים שאנחנו נתקלים בהם בחיים שלנו.

אך הקב"ה לא עושה טעויות ולא "התפספס לו". לא היתה לו שום בעיה לברוא את כולם בריאים לגמרי וחכמים לגמרי וכו´, אבל הוא בחכמתו הגדולה בחר אחרת.

וכאן מגיע הדבר החשוב באמת. משמעות הדבר היא, שיש בכל אחד מאיתנו וגם בך, איך שאת בדיוק בדיוק, את כל הטוב שבעולם. יש לך ערך גדול מאוד.

גם בחצי הכוס המלאה וגם בחצי הכוס הריקה, וגם בחצי המלאה שלא מתממשת בגלל החצי הריקה. איך שאת בדיוק יש בך את הטוב הכי טוב שיש.

זו הדרך הנכונה להסתכל על הדברים, ואז גם אפשר להודות לה´ במצבים מורכבים וקשים. כי אם מבינים את זה יש חוויה של סיפוק ומימוש עצמי בכל רגע.

שהרי האושר והרגשת הטוב לא תלויה במצב החיצוני שלנו אלא בעיקר במעמד הנפשי שלנו.
ייתכן שיהיה אדם עשיר שיש לו הכל והוא בדיכאון ולעומתו יש אדם עני שעובד קשה לפרנסתו אך מאושר בגלל הערך שהוא חש בתוך חייו ומסיבות אחרות, ויש עוד דוגמאות לרוב.

קל להגיד. קשה להבין את זה, עוד יותר קשה לחיות את זה.

אך הנה אני אנסה להציע לך דרך איך לנסות לחיות את זה.

נתחיל ב"עשה"
1 תתרכזי בעצמך. תחזרי לעצמך שוב ושוב אני הכי חשובה וטובה בעולם – כי את זה רצון ה´.
2 תכתבי ותחשבי כמה את טובה ובמה (חצי הכוס המלאה..)
3 תיראי איזה דברים נחשבים חשובים ויפים בעינייך, וגורמים לך שמחה ותשקיעי בהם.
4- תתרגלי להקשיב לקול הפנימי שלך. לקול האמיתי שדורשים את החיים והטוב שקיימים בתוכך.
5- תנסי להגשים כל מיני חלומות שלך(מה שלא תלוי בבריאות שלך כמובן)

וכמה "לא תעשה"
1 לעולם אל תשווי את עצמך לאחרים! זה דבר מאוד מסוכן, כי כל אחד הוא עולם שלם בפני עצמו.
2 אל תתני לצלילים של "אני מסכנה", "אני לא שווה" לדבר בתוכך. (אפשר לומר קשה לי מאוד וכמה הייתי להיות בריאה או הלוואי ויום אחד ימצאו תרופה וגם מותר לבכות כשקשה וכד´, אבל לא להרגיש לא שווה כי זה לא נכון).
3 אל תתעלמי ממה שאת, לטוב ולרע. אל תנסי להיות מישהי אחרת, זה פשוט לא שווה את זה. נסי לקבל ולאהוב את עצמך, איך שאת.

זהו, בטח יש עוד כמה דברים בכיוון הזה, וזו דרך לא קצרה, ובטח לא קלה. הגיוני שיהיו קשיים בדרך ומשברים, אבל בסופו של דבר, תתחילי להרגיש שלימה עם עצמך ומאמינה בעצמך באמת, תרגישי טוב ותוכלי לחזור ולהודות לקב"ה.

אה כמובן, גם מה ששאלת בקשר לחתונה, זיכרי, האושר שלך טמון בתוכך, לא בחתונה שלך, אלא בך, איך שאת. זה באמת העיקר. ואי"ה, כמו שכתבת, גם יהיה מישהו שתבחרי בו לשתף איתו את חייך וגם הוא ישמח בך, וביחד ותתמודדו עם כל מה שיהיה, בין טוב ובין רע, ועם כל ההחלטות יחד בשמחה.
ובקשר לילדים, תשאירי את זה לקב"ה אם ההלכה אומרת שמותר לך להתחתן (והיא אומרת שמותר לך, לא פירטת מה הבעיות אבל כמעט תמיד זה מותר), אז הקב"ה לוקח גם את זה בחשבון.
ושוב פעם לעניין החשוב, אם את תהיי מאושרת באמת ממה שאת ובמה שאת, גם הילדים שלך, אם חלילה יהיו להם בעיות רפואיות, יהיו מאושרים מעצמם.

מקווה שעזרתי לך בכיוון קצת אחר. תחשבי על הדברים הם לא כ"כ פשוטים ולפי דעתי חשובים.
בהצלחה בכל.
חגי.