איך להבין עונשים חמורים המתוארים בספרים?

שלום לך.
שאלת שאלה נפלאה וחשובה. השאלה לא הייתה כיצד אפשר לעמוד בדין, לא שאלת ייאוש, אלא שאלה אמיתית, מה האמת במערכת הזו, מה האמת האלוקית בהנהגה הזו, מדוע הנהגה זו נגזרה עלינו? באמת שאלה טובה.
התלבטתי מה לענות. יש כמה כיוונים לתשובה הזו. אני חושב שאכתוב שלושה בסיסיים ואני מקווה שהם יהיו לנו לתועלת. בסדר?
הדבר הראשון הוא שגודל נוראות הדין מתואר, ובצדק, כדי לעזור לנו לבנות את הקומה של יראת ה' במישור של יראת העונש, הפחד מן הדין 'בפשט'. צריך לזכור, שדקדוק הדין נכון, אבל לגבי שני הכיוונים. הדקדוק הוא לא רק לגבי העברות, אלא גם לגבי המצוות. ישנם אנשים, והיו דורות, שהיו צריכים חיזוק בעניין הזה של יראת העונש. היום, כך אמרו לי רבותי, אין זה עיקר העניין. היום אנחנו אכן צריכים לזכור את עומק הדין, אבל לזכור את הנפלא שבו. נפל לך פעם מטבע? אולי מצא אותו עני? בטח שאתה לא התכוונת לתת לו אותו, אפילו לא ידעת שזה קרה, אבל בפועל, בשמים, רשומה לך מצוות צדקה. זו לא המצאה שלי, כך כתוב בחז"ל. זו רק דוגמא אחת מיני רבות. דקדוק הדין עוזר לנו לא פחות משהוא מקשה עלינו. בסך הכל, כשאנחנו מסתכלים על עצמנו, אנחנו כן משתדלים, כן משתפרים, לא חוטאים ברובו של הזמן וכו'. נכון, היו צדיקים שעשו חשבונות ודקדקו במעשיהם והגיעו למסקנה שאין להם עולם הבא, שרובם עוונות. זה מפני שכך היה אופן עבודתם. כך הם היו צריכים לעבוד את ה' בדורם וזה ממש בסדר. היום אנחנו במציאות אחרת. אין לי ספק שלאותם הצדיקים היה ויש גן עדן. גם לנו יש גן עדן, והוא הרבה יותר טוב ביחס גדול לאין שיעור מכל התאורים של העונשים. צריך 'להכניס את זה טוב טוב לראש' – הטוב הוא הרבה יותר חזק מהרע בכל מקום, גם בעולם הזה, למרות שזה לא נראה כך, וגם בעולם הבא, למרות שלפעמים, כאשר קוראים רק חלק מתאורי חז"ל, לא מתרשמים כך. הטוב הוא אלוקי, הוא המקור והשורש, הוא הסיבה של הכל, ולכן אין ספק שהוא גובר. בדורות הקודמים זה היה ברור ולכן, כדי לחזק את הפחד מהרע, דיברו עליו. מה שקרה זה שאנחנו נשארנו עם 'תאורי העונש' ושכחנו את גודל טוב ה'. צריך לחזור ולהיזכר בזה, לשוב ולהאמין בזה, כי הרי באמת, באמת שזה העיקר. . .

ומכאן לתשובה השנייה. חז"ל מתארים לנו את דקדוק הדין הנורא כדי שנעזר בידיעה הזו, נדקדק בעצמנו, וכך נדחוף עצמנו למעלה. על הפסוק 'טוב וישר ה'' דורשים חז"ל 'למה הוא ישר? בגלל שהוא טוב!. ולמה הוא טוב? בגלל שהוא ישר!'. ההסבר הוא לא קשה. טוב בלי גבולות, כמו הורה שנותן לילד שלו כל דבר בלי תנאי, בלי הגבלה, הוא לא טוב אמיתי. הוא הורס את האדם ומעבר לכך, הוא הורס את הטעם הטוב של הדברים כי אין עמל קודם להם, לא יודעים להעריך אותם וכו'. מצד שני, דקדוק בלי סוף, ישרות עד אין קץ, זו לא ישרות, כי הרי אין אדם 'נקי' לגמרי שמעשיו באמת רק לשם שמים, תמיד, בכל שעה, והם תמיד נכונים וכו'. לכן, מכיוון שרק טוב זה לא נכון ורק ישר זה לא נכון, הקב"ה משלב את השניים באיזון אלוקי, מדויק ומדוקדק. עלינו להאמין בכך ולזכור את זה. כמובן, ככל שנזכור יותר את עומק הדין נדע להיזהר יותר מן החטא, אבל צריך מצד שני לזכור גם את טוב ה' כדי לא ליפול לידי ייאוש ולדעת שמה שחז"ל פירטו לנו את עומק הדין זה כדי לעזור לנו, ואין זה אומר שאין הוא טוב, כפי שכבר רמזו לנו חז"ל במקומות רבים אחרים וכן מפורש בתורה שהקב"ה רב חסד, נוצר חסד, רחום וחנון וכו'.

עניין שלישי הוא חשוב מאוד וקצת מורכב. אני מקווה שאצליח להסביר אותו טוב. כפי שכתבת, הקב"ה מדקדק עם [צדיקים] כחוט השערה. מה? הם עשו משהו רע? אז כמובן, כפי שהסברנו בהתחלה, בעצם הם מרוויחים מזה, כי כך גם על הטוב הם מקבלים יותר, אבל לא נראה שזו כוונת חז"ל במשפט הזה. האמת היא שהמשפט הזה מובא בהקשר ל'הפסדים' שלהם. אז למה באמת הם מפסידים ומדקדקים איתם יותר מאחרים?
אנשים בעולם הזה הם בעלי תכונות שונות בגוף ובנפש. מיותר להרחיב בנקודה הברורה הזו. מה שצריך להבין, מעבר למה שנראה לנו לעין, הוא שיש גם הבדלים בין הנשמות. יש נשמות 'גדולות', נשמות שיש להן תפקיד גדול ולכן יש להן השפעה גדולה יותר על העולמות העליונים, איזה שפע ירד לעולם, עד כמה כבוד ה' יתגלה וכו', ויש נשמות 'קטנות' יותר. דקדוק הדין הוא לפי הנשמה. צדיק, בעל נשמה גדולה, כל מעשה שלו הוא הרבה יותר משמעותי. זה לא שהוא נענש יותר מאחרים – הוא נענש בדיוק כמו האחרים. נכון שהוא נענש על דברים שהם לא היו נענשים עליהם, אבל זה בגלל שאצלם זה לא משמעותי. מבחינת ההשלכות של המעשים שלהם, שניהם נענשים באותה המידה על אותם נזקים, רק שלצדיק קל יותר לעשות נזקים וקל יותר גם לעשות טוב. יש בידיעה הזו גם נחמה עבורנו, שכן אנחנו, אחרי ירידת הדורות, נשמות שכבר באו בהרבה גלגולים, נשמות 'קטנות', ולכן, כפי שניכר לעין, אנחנו מצליחים פחות בעבודת ה'. (אני רוצה רק להעיר בסוגריים שאנחנו נשמות גדולות מאוד, נשמות של גאולה, אבל אין כאן המקום להסביר איך שתי האמירות האלה מסתדרות. אפשר לשאול על זה שאלה נפרדת. . .). לכן גם העונשים שלנו פחות חמורים. כבר בספרי הקודש של תורת הנסתר מופיע שעל חטא מסוים, כדי לעשות תשובה, צריך לעשות שמונים תעניות, ואחרי כמה דורות מופיע שעל אותו החטא צריך לעשות ארבעים תעניות כדי לתקנו. ההסבר הוא כפי שאמרנו, שהדורות ירדו ולכן יכולתם לפגום בכבוד ה' וממילא הצורך שלהם לתקן את הפגם הוא קטן יותר.

אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il