איך יודעים שאלוקים טוב?

להילה שלום רב,
אני מבין ששאלתך איננה סתם שאלה אלא היא נובעת מאיזושהי מצוקה, עניין רע שנפגשת בו, השאלה איך מתמודדים עם כזה דבר, האם אנחנו ישר מפנים את השאלות אל ה´ או שאולי אנחנו מנסים לבנות בנו קומה יותר גבוהה של אמונה ובטחון, הידיעה שכל מה שה´ עושה לטובה, והבנת המציאות באופן עמוק. אולי היה שייך לדבר פה בתשובה על הבטחון בה´ אבל החלטתי לענות על השאלה הנשאלת - והיא "איך יודעים שה´ טוב?" ולא - "אם ה´ טוב אז...?" בכל זאת לשאלה "אם ה´ טוב למה הוא עושה רע?" תוכלי למצוא הרבה תשובות באתר (ובמיוחד אם זה קשור להתנתקות).
השאלה - "איך יודעים?" היא שאלה קצת מסובכת כי את מבקשת הוכחה, אני מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים כמו שצריך- לא יזיק טיפטיפה ריכוז.
בא נבנה את זה לאט לאט. צריך פה גם לראות את זה מהכיוון השני - מי אמר שה´ לא רע..
דבר ראשון כשאנחנו מסתכלים בתורה ובהסטוריית האדם אנחנו נשים לב לדבר ברור אחד - הקב"ה אף פעם לא יזם רע ... אלא מקסימום הגיב בצורה "רעה" (לפי הסתכלותינו), ז"א אפילו מי שחושב שהקב"ה באמת "סתם" מעניש את מי שחוטא, אפשר לראות שהוא איננו מעניש אם אתה לא חוטא. זה אומר שזו לא המגמה כי אם המגמה היתה להרע לא היה צריך ה´ שנחטא בשביל להעניש אלא היה מעניש מלכתחילה.
התורה כשאנחנו מסתכלים עליה ,באופן עקרוני טובה.. זאת אומרת לקב"ה יש כוונות טובות כלפי האדם הראשון.. יש לו כוונות טובות כלפי אברהם ועם ישראל, הניסים וכו´, והתורה עצמה מדריכה הדרכות שבהסתכלות מלמעלה ההדרכה העקרונית היא לטובה. בכלל כשאנו מסתכלים בתנ"ך אנחנו רואים שעיקר העונשים של ה´ זה נגד הרע - המבול, סדום, ובד"כ הקב"ה עם הטובים - נח, יעקב, עם ישראל (לעומת מצרים שמשעבדים אותנו).
יותר מזה - כשאנחנו מסתכלים על הבריאה אנחנו רואים עולם שבאופן עקרוני יש לו פוטנציאל להיות טוב, ז"א יש בו יופי, שמחה , עונג וכו´ מסתכלים על פלאי הבריאה ושואלים מי ברא עולם כל כך יפה? אנחנו מוצאים בעולם אהבה ושמחה, אנחנו רואים שעקרונית עולם החי מתנהג בצורה מוסרית וכן עולם הצומח דואג אחד לשני, (אומנם יש יוצאים מן הכלל אבל צריך להסתכל על הדברים באופן כללי מלמעלה), עולם כל כך צבעוני - מוסיקה ותחושות. אנחנו רואים שהילד נולד באופן טבעי כ - טוב, מי יצר את הילד הזה? אם אשתמש במילותיה של "אריאל" מבת הים הקטנה , " [איך עולם יפה כל כך יכול להיות רע?" איך מי שברא כזה עולם יפה כל כך יכול להיות רע?]
אבל מצד שני אנחנו מוצאים בו גם רע?
פה צריך קצת להבין מה זה רע, - נקבע כלל: מה שעושה צל - איננו יכול להאיר. זאת אומרת החושך הוא בעצם העדר של אור, כשאין אור אז יש חושך, זאת אומרת הרע בעולם הוא בעצם חסרון של מציאות של טוב כשחסר טוב אז רע לנו - הרע זה חסרון. אפשר לראות את זה בכל החיים - כשאדם מת לו קרוב, הצער הוא בעצם על מה שחסר. אם הוא אף פעם לא היה מכיר אותו הוא אף פעם לא היה מצטער. כשאדם מקבל מכה כואב לו על אותו חלק שנפגע= החסיר. ועוד אפשר לתת אינספור דוגמאות.
מפה אנחנו מבינים שכל פעם שרע לנו זה פשוט התרחקות מהטוב - לכן מובן שזה שיש גם רע במציאות זה בסך הכל אומר שיש לנו פחות טוב= הקב"ה הוא טוב אלא שלפעמים אנחנו מתרחקים מההשפעה של ה´ ולכן רע לנו.
אילו היינו רוצים להגיד ההיפך זה בלתי אפשרי= הקב"ה הוא רע אבל כשאנחנו מתרחקים ממנו טוב לנו- זה לא הגיוני כי בשביל שיהיה טוב צריך משהו שיאיר את הטוב הזה - לא מספיק רק להתרחק מהרע, כמו שבשביל שיהיה אור לא מספיק להתרחק מהחושך - צריך מנורה.
(אולי תאמרי - אלוקים הוא עושה רע והטוב ממישהו אחר, אז מבחינתינו אנו קוראים אלוקים למקור הטוב, חוץ מזה שחס וחלילה להגיד שיש שני גורמים בעולם וכפי שהסברתי שהרע - זה החסרון של הטוב)
וכמו שאמרו הפילוסופים - לא יתכן שמהות מסוימת תעשה מהות הפוכה ממנה= לא יתכן שאש תקרר והשמש תעשה חושך כי זה הפוך מהם - אם אנחנו מוצאים משהו שמהותו טוב חייב להיות שמעשיו הם טובים - מפה אנחנו מגיעים למסקנה, שאפילו מה שנראה בעינינו כרע הוא בעצם טוב.
עוד צריך להבין מבחינה הסתכלותית עמוקה - שאלוקים זה משהו ענקי, אינסופי , שלם ואדיר - לא יתכן שהקב"ה כזה קטנוני ו"ילד קטן" על הדברים שאנחנו עושים, שכל מה שאכפת לו זה "לדפוק אותך" כי המרית את פיו, אם אנחנו מבינים כמה הקב"ה אדיר אנחנו מיד מבינים שלא יתכן שהוא רע. אנחנו מסתכלים בעינים הקנאיות לפעמים שלנו, והמתרגזות לפעמים שלנו, והאופי העצבני שלנו, ומסתכלים ככה על משהו שהוא כל כך אדיר עד שאיננו מתחילים להבין אותו, כבר אמר הרמבם וכל החכמים שכשהתורה כותבת שהקב"ה כועס - זה בלשון בני אדם אבל כוונתה היא שה´ מבצע פעולות שבעינינו נתפסות ככעס, [ כמו אבא שהילד נוגע בחשמל והאבא נותן לו מכה בפנים כועסות] וכי האבא יכול לכעוס על הבן?
אפשר גם לראות במציאות שאותם אנשים ש"באמת" מתקרבים אל ה´ הופכים ונהיים יותר ויותר טובים - והעולם אשר יותר רחוק ממנו נהיה פחות טוב.
זאת אומרת - צריך תמיד להסתכל מהו הכלל ומה היוצא מן הכלל, אם אנחנו רואים שהעולם כל כך יפה והתורה ברובה מוסרית והקב"ה תמיד בוחר בטובים וכו´ אנחנו צריכים להבין - זהו הכלל, אבל הרי יש גם יוצא מן הכלל? אנחנו רואים גם דברים "רעים" כביכול? אז עלינו להתבונן ולהבין איך הדברים הכביכול רעים האלה גם הם לטובה כדוגמת זה שהעונשים אינם סתם נקמה אלא הדרך לתקן את האדם ולהשיב אותו להיות טוב, כמו ניתוח שעושים לחולה , העונשים הם נגד המחלה ולא נגד האדם. כך צריך לנסות לברר כלפי כל דבר שאנחנו רואים במציאות , כמובן שאיננו מבינים כל דבר אבל אם אנחנו לא מבינים זה לא צריך לגרום לנו להחליט הפוך לגמרי ממה שכל העולם מראה - [שהעולם עקרונית הוא טוב והרע זה מקרי,הרע זה לא העולם בעצמו.]

אני מקווה שהדברים מובנים, אני אשמח לקבל תגובה וכן אם יש לך שאלות,
אבי, aviwolfson@walla.com